מלטה מלמטה יולי 2012
מלטה, התשובה הים-תיכונית ליעדי הצלילה הקרובים והמובחרים, הסיני של הים התיכון, שם המים כחולים וצלולים, הטופוגרפיה לא מפסיקה להפתיע ובכללי – כיף!
את הצלילה הראשונה פתחנו באוניה טבועה, הגוררת רוזי, שהוטבעה במיוחד כדי להוות אתר צלילה בצפון האי מלטה, היכן שאין טבועות "טבעיות" אבל גם בלעדיהן הצלילות הטובות יותר מרוכזות שם, בזכות הטופוגרפיה. ואכן, את הצלילה ב"רוזי" סיימנו בקשת הענקית של צ'ירקווה, בעומק רדוד.
בצלילה השנייה "הפגזנו" באחד האתרים הטובים ביותר בארכיפלג, לדעתי: מערות קומינו (נקראות גם מערות סנטה מריה), בצד המזרחי והמרוחק של האי קומינו.
הסירה שארגנו לכבודנו, לא בדיוק סירת צלילה ייעודית, אלא כלי שיט מסיבי עם מנועים חזקים שמתאים בדוחק לקבוצה גדולה כמו שלנו (24 צוללים!). בהתחלה קצת קיטרנו על הצפיפות וחוסר ההתאמה, אבל אין מה לדבר – ההפלגה בו נוחה ומהירה וזה מפצה על הכל. הסקיפר דוחף את המצערת והופ – אנחנו באתר הצלילה.
במערות קומינו נכנסים למערכת מערות מסועפת ומרתקת, אבל שמתאימה גם לצוללים לא מנוסים וללא הסמכת מערות מיוחדת.
ביום השני עשינו "יום גוזו" – העמסנו רכבים, עלינו למעבורת, התברברנו ברחובות גוזויאניים צרים (כן, מסתבר שנהג מלטזי לא מכיר את גוזו בכלל) ולבסוף הגענו לחופי דווירה Dwejra, שם יש מקבץ של אתרי צלילה מעולים ותצורות חוף מרהיבות עם שמות מפתים. "החור הכחול", "הים הפנימי", "החלון התכלת", "סלע הקרוקודיל" ועוד.
אחרי מסע פילים רציני מאוד עם הציוד על הגב, בין הרים ובין סלעים, הגענו לחור הכחול והתחלנו צלילה מרתקת בבריכה קסומה, שיוצאת אל הים הפתוח דרך חלון תת-ימי רחב. מקסים!!! וברקע מעלינו מתנוסס החלון התכלת, "Window Azure" המפורסם, שהופיע במיטב הקולנוע בסרטים וסדרות כגון טרויה, משחקי הכס ועוד.
הצלילה השנייה היתה לים הפנימי, בו נכנסים לשלולית בקוטר של כמה עשרות מטרים, ודרך סדק ארוך, צר וגבוה מאוד, צוללים אל הים הפתוח ולאורך קיר סלע אדיר.
לאחר הצלילות, בדרך חזרה למעבורת, עברנו דרך העיר ויקטוריה, בירת גוזו (נכון, גוזו שייך למלטה, ובכ"ז יש לו בירה משלו!) ועצרנו לסיור קצר. טיפסנו למבצר שעל הגבעה, השקפנו על הנוף וחזרנו לרכב והמעבורת, אל מלטה יקירתנו.
יום ארוך ומייגע בשביל שתי צלילות נהדרות, שהיו שוות את הכל!
היום השלישי – יום של אוניות טבועות. צללנו אל ה-P29 וה-P31 הטבועות בצפון למלטה וליד האי קומינו בהתאמה. זה לא שלמלטזים אין דימיון מפותח בשמות, אלא פשוט שתי הספינות הן אחיות במשמר החופים המקומי, והוקצו שתיהן להטבעה לטובת אתרי צלילה, כמו הרוזי.
ה-P29 שטובעה בצפון מלטה, ממש קרוב לרוזי, יושבת על קרקעית עמוקה, התורן והמבנה המסיבי עומד איתן, וגם תותח חרטום שמפתה להצטלם איתו.
ה-P31 לעומתה, טבועה בעומק רדוד על קרקעית חולית, אין עליה תותחים וגם המבנה והתורן פורקו, אבל היא מוכנה לחדירה מירכתיים ועד לחרטום, כל הדרך. סוג של לונה פארק לצוללים, צלילה כיפית!
והיום הרביעי ויום הצלילות האחרון – יום קומינו
הצלילה הראשונה ל-Lantern point בקצה המערבי של קומינו, קצת מנהרות ומעברים וצוק סלע מרשים.
הצלילה השנייה הפתיעה אותי, באתר שטרם הכרתי: "הים הפנימי של מלטה", שאמנם חיקוי לזה של גוזו, אבל לא פחות מרשים. מעין מכתש בקוטר 30-40 מטר במסלע הכורכר, שאפשר להיכנס אליו מהים הפתוח.
והצלילה השלישית, ל"מערה של אלכס", אתר צלילה נהדר אל מערה עמוקה וחשוכה במיוחד.
את היום האחרון במלטה בילינו בסיור מודרך במיטב האתרים: הבירה העתיקה מדינה, הבירה הנוכחית ולטה ומבט על ה"גרנד הרבור" והטירות השומרות עליו, וסיימנו בכפר הדייגים מרסשלוק, בארוחת דגים מצוינת!
משם המשכנו לשדה התעופה, לטיסה חזרה לישראל.
מלטה שוב הצליחה לגרום לי להתאהב בה, למרות שבאזורים רבים היא מוזנחת ולא מפתה, למרות התנועה הבלתי נסבלת בכבישים, והכבישים הבלתי נסבלים בעצמם, למרות המזג המלטזי (מזג ים תיכוני בריבוע) שלעתים מתנגש בך, למרות השחתת הטבע שניכרת בחוסר מוחלט כמעט של ציפורים ויונקים יבשתיים. למרות כל אלה, יש בה חופים קסומים, אתרי צלילה מרשימים, הסטוריה מרתקת וייחודית למדי, ואופי מיוחד של מקום שמשאיר טעם של עוד. מזל שיש עוד – בחודש הבא ב"מלטה מלמטה אוגוסט 2012"!!!
2 תגובות
-
יולי 09, 2012
מה אומר? סיכום ממצה ,רהוט וקולע.
תותח. -
יולי 11, 2012
אמיר
כל הכבוד איזה יופי יישר כוח
