ירח כחול ולקוי חותם את שנת האסטרונומיה

2009 הוכרזה כשנת האסטרונומיה הבינלאומית, והיתה שנה מרתקת. חוצמזה שבשנה הזו לפני 400 שנה גליליאו הביט השמיימה, ושבשנה הזו לפני 40 שנה ארמסטרונג אשכרה דרך על הירח (אני סבור ש"אשכרה" היה המינוח המקצועי שנאס"א דיווחו בשידור חי, תקנו אותי אם אני טועה) – אז השנה היה ליקוי חמה מלא שנצפה מחלקים נרחבים במזרח אסיה, בישראל נקבעו שמות עבריים לכוכבי הלכת אורנוס ונפטון, הירח הכי גדול בעולם, לילה שבו נראו שני ירחים כביכול ובלילה אחרון של השנה הזו, ליל אמש – 31 לדצמבר 2009 – היה עוד ליקוי ירח. ולא סתם ליקוי ירח, אלא ליקוי ירח כחול!

לטור של יגאל פת-אל ב-Ynet, על אודות הליקוי של ליל אמש.

ככה זה נראה מהמרפסת של אילאיל ובן, במצלמה שלי:

כחול או לא כחול? כך נראה הליקוי שחתם את השנה הבינלאומית לאסטרונומיה

אבל עכשיו ברצינות, הוא כחול רק כי הכחלתי אותו בפוטושופ, ובמציאות ירח כחול אינו כחול כלל, הוא פשוט ירח מלא שני שמופיע בחודש לועזי.

מה זה ירח כחול?

ירח מלא יש אחת לחודש עברי, באמצע החודש. בעצם, גם אחת לחודש לועזי, אבל היות שהשנה הלועזית נקבעת על פי השמש, ולא על פי הירח, חודש לועזי אינו תואם חודש עברי במדויק (בגלל זה יש שנה מעוברת, על מנת לתקן את הפער המצטבר הזה מדי כמה שנים). מאחר שהחודש העברי קצר במעט מהלועזי, אחת לתקופה (שנתיים-שלוש) יש חודש לועזי שבו מופיע ירח מלא פעמיים, פעם אחת סמוך לתחילת החודש הלועזי ופעם אחת בסמוך לסופו. הירח המלא השני בחודש לועזי נקרא ירח כחול, למרות שאינו כחול כלל. הסיבה לשם הרומנטי היא היסטורית, ואינה תצפיתית.

ליקוי ירח מתרחש תמיד רק כשיש ירח מלא (להסברים על ליקוי ירח אפשר להציץ כאן), ולכן אך טבעי שפעם בתקופה ייצא ליקוי ירח דווקא על ירח מלא שני בחודש לועזי, היינו ירח כחול. אמש אירע צירוף המקרים הזה, ולא רק שהיה ליקוי בעת ירח כחול, אלא גם שהירח הכחול יצא בדיוק בליל מוצאי שנת 2009 שחתם את העשור הראשון לשנות ה-2000, ויתרה מזו: זה הלילה שחתם את השנה הבינלאומית לאסטרונומיה, 400 שנה אחרי שגליליאו הביט למעלה, 40 שנה אחרי שאמסטרונג דרך על הירח, אשכרה.

וככה נראה הירח הכחול והלקוי של ליל אמש, באמת:

לא באמת כחול, אבל בהחלט ירח כחול. 31 לדצמבר, 2009.

תגובה אחת