מגדירי דגים וחסרי חוליות ימיים

כמעט כל צולל רוצה להכיר טוב יותר את עולם החי התת-ימי, לדעת איך קוראים לכל "דג". אני בכוונה כותב "דג" ולא דג, כי לחלק מהצוללים יש נטייה להתייחס לשוכני המים כ"דגים" ולהתעלם משפע חסרי-החוליות שמתרוצצים להם בין הסנפירים.
הספר שלי, למשל, לא עונה על הצורך הזה. הוא ספר מדריך ל-44 אתרי צלילה. הוא בהחלט מעשיר את הידע, ומתאמץ במיוחד בתחום הביולוגי, אבל הוא אינו ספר העשרה בנושא זה, ובודאי שלא מגדיר (למרות שיש בו נספח כזה). למעשה, בגוף הספר אני ממליץ להצטייד גם במגדיר בעלי-חיים.

ספרו החדש של ד"ר יעקב דפני, "שונית האלמוגים של מפרץ אילת במבט אופטימי" שיצא בחודש שעבר, גם הוא לא מתיימר להיות מגדיר דגים. אני חושב שדפני לא יתנגד אם אגדיר אותו כ"ספר העשרה" בתחום עולם החי התת-ימי במפרץ אילת, שמטרתו לקרב את הקוראים לעולם זה, ואת זה הרי שהוא עושה מצוין.

ובכל זאת, קיים בודאי מגדיר דגים וחסרי חוליות, אשר צולל שמעוניין ללמוד לזהות מיני בעל-חיים יכול להיעזר בו, הלא כן?
עבור אלו ששואלים ומחפשים את המגדיר האידיאלי, אני מביא כאן פירוט חלקי של הספרות שאני מכיר, זו שעומדת על המדף הפרטי שלי, וכמובן דעתי על כל אחד מנציגיה. בשורה התחתונה, אין ספר אחד ויחיד שעונה על כל הצרכים של הצולל הישראלי, והבחירה לא פשוטה.

לב פישלזון – הדגים בשוניות אילת. נו, זה כבר יותר בשביל הנוסטלגיה, למי שהשם פישלזון אומר לו משהו. הספר היה, ודאי, מצוין בזמנו (1981…), אבל כיום ברור שחסרה בו אינפורמציה, השפה בו מעט ארכאית מדי והרבה מדעית מדי וחסר בו צבע (פשוטו כמשמעו: חסר בו צבע). נחמד בשביל הקוריוז, אבל תמשיכו הלאה.

האנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 4, החיים במים. גם אותה כתב וערך פישלזון וגם היא מעט ארכאית, אבל היא עדיין המקור הכי טוב בעברית להבנת והכרת החיים במימי ארץ ישראל, בשני הימים ולא רק בהם. אני מאד ממליץ על הכרך הזה, אבל בעיקר למי שממש רוצה לדעת, לא למי שרוצה ספר לקחת איתו לסיני ולמצוא איך קוראים "לדג הצהוב שראיתי בצלילה". החסרונות: אין צילומי צבע לכל המינים, ואין את השמות הפופולריים באנגלית.

לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3, החיים במים. זה אותו ספר למעשה כמו הכרך האנציקלופדי, רק שזה מסודר בסדר אלפביתי כלקסיקון וללא חלוקה לקטגוריות, מבואות וסדר ביולוגי. אני ממליץ יותר על האנציקלופדיה.

דגי מפרץ אילת, ד"ר מוקי שפיגל. הצילומים לא רעים, יש את השם העברי, הפופולרי והלטיני-מדעי (שזה יתרון גדול בעיניי) והכריכה בסליל, למי שאוהב (אני לא). אבל זה רק מגדיר דגים, ורק מפרץ אילת, ועל כריש הליוויתן שם רוכבים צוללים סטייל ז'אק קוסטו. אבוי לעיניים.

מדריך הים וחופיו, חי וצומח, דוד דרום ומשה צורנמל, סדרת מדריכי שדה. כאן יש רק את השם העברי והלטיני, ואין את השם הפופולרי באנגלית, שהוא הנפוץ בדרך כלל במקומות אחרים בעולם. אבל מצד שני, יש בספר אחד גם חסרי-חוליות, גם דגים ואפילו גם קצת צמחים (מה אכפת לכם להחכים קצת גם היכן שלא תכננתם?), גם ים תיכון, גם מפרץ אילת ואפילו קצת כנרת (נו, מה אכפת לכם באמת?). אבל כל זה במידות של פנקס עם 250 עמודים, בעיניי זה קצת צפוף ולא מספיק להקיף את הכל. נותן טעימה מהמינים החשובים.

מדריך הדגים של ישראל, דני גולני ודוד דרום, סדרת מדריכי שדה. אז כאן הוסיפו את השם הפופולרי, ונצמדו רק לדגים, בשני הימים ולא רק בהם. החיסרון הוא בצילומים: חלקם הוחלפו באיורים, רובם צילומים של דגים מתים שנראה שעוד רגע מונחים על המחבת וכריש הליוויתן הוא בכלל גוויה רופסת שנגררת אל החוף. אבל כל זה בצד – יש כאן רק דגים, זה לא מפריע לכם? לי כן!

וכאן הגענו למומלצים האמיתיים שלי: הדבליוסים, בכינויים העממי. את חלק מהמגדירים הללו, וביניהם את ה-Red sea reef guide (אה, כן, שכחתי, דבליוס הוא גוי, וכותב רק באנגלית) כתב הלמוט דבליוס ובאחרים הוא תפקד כיועץ. כך או כך, הספרים בהוצאת Conchbooks/IKAN ידועים במחוזותנו כ"דבליוסים" והם נהדרים.

Red sea reef guide, הספר הצהוב. יש בו נבחרת של הרבה מאד דגים, וחסרי-חוליות מכל המערכות הרלוונטיות כמעט, בצילומים מעולים והסבר קצרים וקולעים. מעבר לזה, רואים שהספר איכותי מבחינת הדפוס, הכתיבה והעריכה, הגרפיקה. ולא פחות חשוב מהכל – המון מסגרות מידע מרתקות על תופעות מענייניות בשוניות האלמוגים של הים האדום. החיסרון כמובן, שאין שמות עבריים, ושאין את הים התיכון באותה חבילה.

Mediterranean and Atlantic invertebrate guide, הספר הכחול-בהיר. זה ספר פשוט מעולה. כחובב ים תיכון מושבע, כבוגר תואר שני בביולוגיה ימית שעסק והדריך אודות חברת חסרי-החוליות של הים התיכון וכצולל מן השורה, אני חושב שהספר הזה נהדר. גם הוא פרי עטו של דבליוס, חביב הקהל. צילומים מעולים, פירוט מכסימלי על מיני הים התיכון, מסגרות מידע מאלפות. אבל, וזה אבל גדול מאד – אין שמות עבריים, אין ים אדום באותה עסקה, ואין, אין אפילו דג אחד. אז מי שרוצה את כל הים התיכון, יצטרך לארגן לעצמו גם את החבר הכחול-כהה.

Mediterranean and Atlantic fish guide, הספר הכחול-כהה. להתרשמותי, כל מה שכתבתי על הכחול-בהיר נכון גם לזה, רק עם הרבה יותר חוליות. דגים, בקיצור. עוד לא שמתי את ידיי על אחד כזה, אבל זה רק עניין של זמן.

Cephalopods, a world guide, הספר הירוק-זית. כן, החביב עליי מכל. תמנונים ודיונונים, אין יותר טוב מזה. האמת, שהספר הזה הוא באמת פאר היצירה. מידע פופולרי-מדעי במיטבו, צילומי-על, אנקונדות (שזה כמו אנקדוטות אבל הרבה יותר מעניינות מהן) ופיקנטריה מכל הבא ליד.

Sharks and rays, הספר האדום. אותו סיפור, שחקנים אחרים. אחד המדריכים-מגדירים הטובים ביותר, כנראה, לדגי הסחוס – הכרישים והבטאים.

כל הדבליוסים שומרים על קו אחיד של חזות נאה ביותר, כריכה קשה ועמידה, צילומים מרהיבים וברורים, מידע מעניין, מסגרות מידע מרתקות, וכמובן החסרונות הבלתי נמנעים – רק אנגלית, מחיר לא זול, אי אפשר להשיג בחנויות הספרים בארץ, כל ספר ממוקד מאד בתחום צר, אבל מכסה אותו טוב.

לבחירתכם ושיקולכם.

את הספרים של דבליוס, אפשר לרכוש (כמו כל דבר אחר) באמזון

* לרשימת אתרי אינטרנט מומלצים, לזיהוי והכרת בעלי חיים ימיים: איך מוצאים דג שמן ברשת?

6 תגובות

1. 
   יעקב דפני
   ספטמבר 07, 2008

   כתבה אחלה, אבל… אני כבר שנים נאבק במושג מגדירים. להגדיר פירושו לשים גדר, שהמתואר בהם הוא או בפנים או בחוץ. מגדירים keys – מבוססים על מפתחות בינאריים או משהו מקביל לזה, והיחיד למיטב זכרוני שעונה לשם הזה הוא המגדיר של פישלזון. היתר הם מדריכים – guides – וכאן המבחר הוא משתנה ממדריך למדריך, יש המוסיפים ויש הגורעים. בימינו כל המדריכים מתבססים על תמונות – וזה טוב כל עוד האובייקט הוא בעל צורה מובהקת או דגם צבעים ייחודי.
   כמו שהערתי קודם לכן, יש לצרף גם מדריכים באינטרנט, שלהם יתרון ברור, שהם משתפרים בהתמדה – כמובן אם יש מי שדואג לעשות זאת (ראה מדריל הדגים שהשקתי לאחרונה) שאותו אתה יכול להוסיף מבלי להוציא מהדורה חדשה של הבלוג שלך.

   הגיבו
2. 
   יעקב דפני
   ספטמבר 07, 2008

   הא, ועוד משהו: אתה כותב על הספר שלי שיצא לפני חודש, מבלי שאתה נותן את שמו, או מה שיותר רצוי קישור שאוכל לשלוח לך.

   הגיבו
3. 
   אמיר גור
   ספטמבר 07, 2008

   תודה יעקב על תגובתך.
   את שם הספר הוספתי כמובן, וגם קישור.
   ולגבי אתרי אינטרנט, כבר מזמן כתבתי פוסט גם על זה, מוזמן להציץ בו כאן:
   http://amirgur.com/?p=402
   לגבי המונח "מגדיר": הספר של מוקי שפיגל מוגדר על ידו כמגדיר, בגוף הספר, ומדריך הדגים של גולני ודרום אינו מוגדר כמגדיר, אך בהחלט יש בתוכו את מה שמגדיר כולל, נוסחת הסנפירים והקשקשים וכו'. ובכלל, על פי וויקיפדיה הגדרה היא "הגדרה היא תיאור מדויק וקצר של עצם (מוחשי או מופשט) לשם זיהויו והבדלתו מעצמים אחרים." וזה נשמע לי די מתאים. אבל העיקר מבחינתי, הוא שאנשים מכירים ומשתמשים במילה מגדיר, ואותה הם יחפשו בבואם לאתר מידע שכזה. וזה הרי מה שחשוב: לעזור לאותם מחפשים למצוא את מבוקשם במאמר מרוכז אחד.
   מעריך מאד את הערותיך, שוב תודה.

   הגיבו