Copydiving – החומרים שמהם טי-שירטים עשויים

כמה משפטי טי-שירטים של צוללים שאני די מחבב, ובא לי לציין אותם, סתם כי נזכרתי:

Life’s a beach and then you dive – ענק בעיניי. המצאתי אותו בעצמי, ואז גיליתי שאני לא הראשון וגם לא השני שחשב שהוא הראשון, או מקסימום השני שהמציא אותו. אז אני לא טוען עליו לבעלות, אבל עדיין מבסוט מכך שזה מאד מזכיר את המשפט הדיכאוני Life’s a bitch and then you die, אבל הרבה יותר אופטימי וגם מתוחכמם ממנו: בגרסת הצוללים החיים הם סבבה לגמרי, כמו בחוף היום, אבל כשאתה צולל, זה עולם אחר.

Take only photos, leave only bubbles – קצת שחוק, קצת לעוס, קצת אכול, קצת מאוס. אבל במקור קופי (copy) יפה, קליט, מתאים לטי-שירט ומעביר מסר חינוכי. אז מה רע?

Mares – just add water – יציאה לא רעה של יצרנית הציוד האיטלקית, שמאד פופולרית במחוזותינו, בזכות "דוגית" היבואן.

Dive now, work later – צירוף אותיות שכאילו נולד על טי-שירט, חסר תחכום וחסר זיקה ייחודית לעולם הצלילה, אבל שיהיה. נסו למשל Drink now, work later, או Play chess now, work later ותראו שמתקבל אותו אפקט, מבחינת הבוס בעבודה לפחות.

Plan you dive, dive you plan – דידקטי ומערכתי ככל שיהיה, זה עדיין אחלה משפט בעיניי. הוא גם מצלצל נחמד וגם נותן הנחיות שאני מסוגל להבין ולבצע. לתכנן את הצלילה, אני יודע, למדתי בקורס: פרופיל, טבלאות, לכתוב כאן את העומק, כאן את הזמן, שיחת איפוס עם בן הזוג לצלילה. לצלול על פי התכנון – גם, די ברור: לא לחרוג מהעומק, לא לחרוג מהזמן, לשמור על הסיכומים המקדימים עם בן הזוג לצלילה. זה משהו שאפשר לעבוד איתו.
לעומת זה יש את הגרסה העברית: צפה, תכנן, פעל.

ברצינות, מה חשב לעצמו מי שהמציא את הסלוגן הזה לארגון צלילה ספורטיבית?
זה נשמע כמו תכנית השתלטות על יעד מחבלים מבוצר.
וחוצמזה, מה לעזאזל אני אמור לעשות עם זה? לאן בדיוק אני צופה? ומה אני עושה כשאני "פועל", חוץ מללבוש חולצה אדומה ולהפגין לתנאים יותר טובים למעמד שלי?

ועוד אחד שמעצבן אותי, הפעם לא משלנו:
Divers do it deeper – האמת היא שעד היום לא הבנתי מה המשפט הזה רוצה, ומה אנחנו אמורים לעשות עמוק יותר. נשמע לי כמו משפט שאמור לטפח את האגו של צוללים שחסר להם ממנו, אולי כאלו שדווקא עושים את זה רדוד אבל לא רוצים שידעו.

יש גרסה דומה, בעברית, שמקורה בשלום וחנוך ואריק אינשטיין והצ'רצ'ילים ושבלול:
מה שיותר עמוק יותר כחול – והיא הרי מקסימה, שלא לדבר על השיר, ועל המבצעים, ועל רוח התקופה.
ובכלל, איך הם ידעו???

ומשפט אחרון שעולה לי בראש כרגע, שהוא אחד הטובים: הוא סוף גם של בדיחה מאד מצחיקה, ככל הנראה (אנחנו לעולם הרי, לא נדע) וגם סוף של אחד הסרטים החביבים בתולדות הקולנוע התת-ימי המצוייר – מוצאים את נמו.
With friends like these, who needs an anemone

מה שיותר עמוק יותר כחול

תגובה אחת