מטאורולוגיה בסיסית לצוללים

שיח צוללים:

צולל א': תראה, בבוקר היה שתיל ורק קצת סוולים ועכשיו 'סתכל על הברבורים של הצפונית הזו.

צולל ב': צפונית? אתה מתכוון לבחורה בביקיני שם?

צולל א': תוך שעתיים היא תרים את הים.

צולל ב': אה, רוח צפונית. ואיך הזרם לדעתך?

צולל א': הזרם בכיוון מנוגד לצפונית, כלומר צפוני.

צולל ב': אהה?

צולל א': הצפונית תרים את הים, עד שתגיע הבריזה ותשטיח אותו קצת.

צולל ב': אההה?

צולל א': קודם שתיל וסוולים, עכשיו ברבורים, הצפונית מרימה את הים בכיוון שמנוגד לזרם הצפוני, ובערב הבריזה תשטיח אותו. מה אתה לא מבין???

מבולבלים? גם אני כמעט.
הזדמנות טובה לחדד קצת מונחים מקצועיים המשולבים בסלנג, ז'רגון מקצועי אם תרצו, של אנשי הים.

מטאורולוגיה לצולל:

גובה הגלים מושפע משלושה גורמים:

1. עוצמת הרוח (כאילו, דה…).

2. זמן נשיבה – רוח שנושבת כל הלילה "תרים" ים גבוה, בעוד שרוח שרק עכשיו עלתה עוד לא הספיקה לשנות משהו.

3. מרחק נשיבה – ככל שלרוח יש יותר מרחק לנשוב על פניו, היא תרים ים יותר גבוה. לכן רוח צפונית ערה לא תשפיע על החוף הצפוני באילת אבל בדרום המפרץ היא "תרים" ים של 2-3 מטר בקלות. ורוח מזרחית בים התיכון לא תעשה גלים בקרבת החוף, אבל במרחק מה ממנו הים יכול להיות גועש.

בים תיכון:

רוח מערבית – ים גבוה, טובה לגולשי הגלים.

רוח מזרחית – "משטיחה את הים". בקרבת החוף – מצוינת לצוללים.

במפרץ אילת:

רוח צפונית – מצוינת לצוללים.

רוח דרומית – שומר נפשו ירחק, וכל העיר בכוננות ספיגה.

סלנג ימאים:

ברבורים – אדוות לבנות על פני המים שמהוים אינדיקציה לרוח ערה, בדרך כלל בעוצמה של 14-12 קשר (20-24 קמ"ש) ומעלה.

שתיל – מצב של חוסר רוח מוחלט, בדרך כלל מלווה בים "פלטה", או בסוולים שקטים ויציבים.

סוגים של גלים:

גלי רוח: גלים שמושפעים מהרוח הנושבת כרגע ו"מרימה את הים". יש להם קצף לבן בקצוות, המכונה "ברבורים".

גלי גיבוע (סוולים): גלים מסודרים ועקביים שמושפעים מסופה מרוחקת שייתכן וכבר שככה.

גלי חוף: גלים (מכל סוג) שמתקרבים לקרקעית הרדודה שבקרבת החוף ועולים לגובה – עד שנשברים בעוצמה קדימה.

גלי צונמי (לא עלינו): גלי ענק שמושפעים מתנועת כדור הארץ, נעים על פני האוקינוס ושוטפים את החוף.

טרמינולוגיה מבלבלת:

רוח צפונית: שמגיעה מצפון.

זרם צפוני: שזורם צפונה.

ים-יבשה

בריזה: רוח שנובעת מהפרשי טמפרטורות בין האוויר שמעל הים והאוויר שמעל היבשה.

בריזת יום: ביבשה חם, בים קר —–> רוח מהים ליבשה.

בריזת לילה: ביבשה קר, בים חם ——> רוח מהיבשה לים.

לכן בבוקר הים בדרך כלל שקט – אחרי בריזת לילה, מזרחית רגועה.

שיטה מקורית לדעת את כיוון הרוח:

אוניות סוחר שעוגנות במפרץ מפנות חרטומן למול הרוח.

שיטה מקורית לדעת את כיוון הזרם:

פזיות שאופפות סלע אלמוגים מפנות פיהן למול הזרם, שמביא איתו מזון.

4 תגובות

1. 
   חנצי
   ספטמבר 08, 2008

   וצריך לזכור שמזרחית חזקה בים תיכון עלולה להיות מסוכנת לצוללים מסירה

   הגיבו
2. 
   אמיר גור
   ספטמבר 11, 2008

   אכן כן, ההיסטוריה מוכיחה שצריך לזכור את זה באמת :-)

   הגיבו
3. 
   giladshay
   אוקטובר 22, 2008

   חמוד לאללה. ממש נהנתי לקרוא

   הגיבו
4. 
   krokodil4ik
   אוקטובר 23, 2008

   חזק, אהבתי.
   ישירות למועדפים.

   הגיבו