רייצ'ל קרסון והאביב הדומם

היום גוגל הקדישו את עמוד הבית לזכרה של רייצ'ל קרסון, לכבוד יום הולדתה ה-107 (לא, היא לא חייה עדיין) וזה משך את תשומת לבי. הכרתי את השם. נזכרתי: ביולוגית ימית נודעת, שבשנות החמישים קיבלה לידיה את ספרו הטרי של ז'ק קוסטו, "עולם הדממה", על מנת לכתוב לו ביקורת ספרותית מטעם מגזין אמריקאי חשוב. את השאר כבר השלמתי בוויקיפדיה: בזמן שספרו של קוסטו הגיעה לידיה, קרסון כבר פרסמה אי-אלו ספרים בנושא הים ושמירה על הים, והביקורת הנלהבת שלה לספרו של אבי ספורט הצלילה קידמה אותו ביותר, בארצות הברית ובעולם בכלל. זמן קצר לאחר מכן היא פרסמה את ספרה הידוע ביותר והשנוי במחלוקת, "האביב הדומם". באנגלית השם The Silent Spring מצלצל דומה מאוד כמובן לספרו של קוסטו, The Silent World. אבל למרות היותה ביולוגית ימית, ולמרות שפרסומיה המוקדמים עסקו בעיקר בים (Under The Sea-Wind, The Sea Around Us, The Edge Of  The Sea – תודו שבא לכם לקרוא את כולם!) – הרי שספרה האחרון דווקא לא התמקד בים, אלא בשימוש הנרחב והמחריב של האדם בחומרי הדברה, בראש ובראשונה ב-DDT. קרסון יצאה למלחמה נגד החומרים האלה, ולמעשה ייסדה והיוותה בסיס לכל ארגוני שמירת הסביבה העתידים לבוא ולצמוח בעשורים הבאים. מתנגדיה טוענים, שהשימוש החד צדדי שלה בנתונים ובמחקרים, והצגה חלקית של הדברים, תהווה גם היא בסיס לאופי פעילותם של הארגונים הירוקים. היא הואשמה בשימוש בהגזמות מרחיקות לכת ושאינן מבוססות לצורך העברת המסרים ו"הפחדת" הציבור כדי לקדם את מטרותיה הסביבתיות. טענתה החוזרת ש-DDT הוא חומר מסרטן לא הוכחה עד היום וככל הידוע זה אכן לא המקרה. אולם בהחלט ייתכן שללא "הפחדות" ובהצגה מאוזנת של הדברים, המסרים שלה לא היו נושאים כנפיים. קרסון הייתה אישה אוהבת טבע, בעלת חיים אישיים קשים, חוקרת וסופרת, שפרצה גם את מגבלות המגדר וגם את קבעונות התקופה, ויצרה גל חדש של מודעות סביבתית, פעילי איכות סביבה, אחריות כלפי מצבו של העולם. באותן שנים ז'ק קוסטו החל את פעילותו הסביבתית והפך מחוקר טבע וממציא, שהתייחס לים כמגרש משחקים אחד גדול, לפעיל הסביבתי המפורסם ביותר בעולם עד היום, כנראה. אבל חשוב לזכור ולהכיר את פועלה של קרסון, שהחלה בפעילות הזו עשורים לפניו, התוותה את הדרך שלו ושל אחרים ועשתה צעד חשוב באחריות של האדם כלפי העולם.

תודה לגוגל על הקדשת היום לזכרה!