לפרטים על "מתחת למים" | לעדכונים ותיקונים בספר | לעמוד של הספר "סיני" | לאינדקס אתרי הצלילה

מתחת למים – 44 אתרי צלילה בישראל

איך ספר צלילה נולד?

כמו הרבה דברים טובים, כך גם הרעיון לכתוב ספר על אתרי צלילה נולד בחומוסייה. בצהרי יום שבת, בשלהי החורף של 2002. באותו בוקר יצאתי עם 5 חברים לצלילה בצפון. למרות הנסיעה הארוכה, למרות מזג האוויר החורפי, למרות המים הקפואים של סוף חודש פברואר.  חלפו למעלה משנתיים מאז ביקרנו בנקרות מתחת למים, והיינו נחושים בדעתנו לחזור ולבקר בהן. זהו אתר צלילה ייחודי וקסום ומאחר שצללתי בו לא מעט פעמים, עוד בטרם היה צורך באישור ותאום מול חיל הים, הרגשתי קצת שהוא "האתר שלי", ורציתי להכירו לחבריי.

הצלילה בנקרות היתה נהדרת, כרגיל.

כשרוח האופוריה של הצלילה המוצלחת נושבת בגבי, הצלחתי לסחוף שלושה מחבריי לגיחה נוספת באחד מאתרי הצלילה של הצפון, מייד אחרי הראשונה. לא לפני ששתינו קפה על הגזייה, כמובן, באחד מן החופים היפים בארץ.

האתר השני: אתר ה"מערה" באכזיב. האתר הזה לא היה "האתר שלי". למעשה די חששתי ממנו. עד לאותו היום, מאתרי הצלילה של הים התיכון טעמתי רק את ראש הניקרה, העיר העתיקה בקיסריה וחוף דור. עם המערה באכזיב החזקתי חוב לא גמור: בפעם הקודמת שהגעתי לצלול בה לא הייתי בטוח שמצאתי את המקום, נכנסתי למים בין סלעים חדים וכואבים, וברגע שהכנסתי את הראש מתחת למים ראיתי בקושי את קצה הסנפיר של הבאדי (וגם זה רק כשהוא בעט לי בפנים), איבדתי סכין צלילה ביציאה הקשה בגלי החוף ואף שקלתי לנקום במדריך הצלילה שהמליץ על המקום.

לא, זה לא היה "האתר שלי". אבל באותו בוקר חורפי, אחרי הצלילה בנקרות, החלטתי לנסות שוב. רצה המזל והשפל חשף את חלקה העליון של המערה (למעשה מנהרה – שצידה השני פתוח ויוצא אל הים, ולכן החלטתי לקרוא לה "מנהרת אכזיב"). מעל פני המים השקטים אפשר היה לזהות את הכניסה למנהרה וידעתי שהפעם מצאתי אותה. ומתחת למים, המעבר במנהרה היה קסום, המים היו צלולים, שפע דגים קידם את פנינו וגם תמנון פחדן שהשאיר אותנו מבוססים בענן דיו והסתלק לו. ולא תאמינו – שטר של מאה שקל מונח על הקרקעית הים, בעומק 3 מ'. מתחת למים!!!

אין ספק – יום של מזל וים של הפתעות.

כך מצאתי את עצמי עם שלושה חברים בחומוסייה בנהריה, מנגב ומצייר מפת צלילה על צדה האחורי של מפית שולחן. החברה החליפו אחד עם השני חוויות צלילה ואני החלפתי אותן עם המפית, שהגיבה באדישות מה. חשבתי לעצמי כמה המפית הזו תוכל לעזור לצולל הבא שירצה לצלול במנהרת אכזיב. ואז נפל האסימון. הרי כמו המנהרה, יש עוד אתרי צלילה רבים ולא מוכרים בים התיכון. פחות צבעוניים מאתרי הצלילה של אילת, פחות מבטיחים מהם, אבל קצת מידע מוקדם, מעט הדרכה והבנה בסיסית של אופיו המיוחד של הים התיכון יכולים לעשות את כל ההבדל.

מאותו יום, כל אתר צלילה ש"הצלחתי" למצוא, תועד ונרשם על גבה של מפית או נייר מפנקס, או דו"ח חניה מזדמן שמצאתי ממתין על השמשה. ובבית, חלק מהכיף היה להעביר את הטיוטה לנייר חלק וגדול, עם שרטוט מושקע וטקסט שמלווה אותו. החורף התחלף באביב, ואחריו הקיץ. צברתי עוד כמה אתרי צלילה ים תיכוניים לרקורד. ואז הגיע הסתיו – עונת הצלילה בים התיכון. המים הצלולים שקידמו את פניי מדי סוף שבוע  מתחת למים פיתו אותי לחזור אליהם שוב ושוב. חרשתי את אזור דור, "גיליתי" את מכמורת, הכרתי את הרצועה הסלעית שמול חופי תל אביב. חבר לקח אותי לדוברה שקועה בחוף פלמחים. מנהרת אכזיב, לשעבר אויב, הפכה להיות ידידה אינטימית. באותו זמן עבדתי כמדריך במועדון אקווה דורה שבחוף דור, והתחלתי להוציא צלילות מודרכות לאתרי צלילה באזור הצפון. בחזרה אל שני האתרים החביבים עליי, המנהרה והנקרות.

אז גם גיליתי את פורום "תפוז" – פורום צוללים באינטרנט. שפע המידע ובעיקר הצילומים המרהיבים ש"רצו" בפורום שכנעו אותי להישאר בו כחבר פעיל, ודרכו שאבתי מידע רב ורעיונות מגוונים לאתרי צלילה שלא הכרתי. בין ידיי כבר תפח אוגדן עבה של מפות מאולתרות, עם סקיצות ושרבוטים, הערות צד ואזכורים. ועל המחשב החל להתגבש ספרון בשם "מתחת למים – צלילה בים התיכון". בשלב זה פניתי להוצאת מפה. תצוגת התכלית שלי היתה קצרה: המנכ"ל מעוניין, אבל בספר על אתרי צלילה בישראל, הכולל את ים סוף. וכך מכרתי את עקרונותיי הפרו-ים תיכוניים לטובת ספר שלם ומקיף יותר. כדי לענות על הצרכים הויזואליים של הספר, היה לי ברור מי יהיה השותף המושלם לספר. איציק יוגב, צלם מעולה שהכרתי דרך פורום הצלילה של תפוז. כחודש לפני הפגישה עם מפה, נפגשתי לראשונה עם איציק באילת, מתחת למים כמובן. הצלילה היתה מצוינת, איציק נתן לי טיפים על צילום תת-ימי, ואני צירפתי אותו לצלילת מחקר באזור צבאי שבדרך כלל אסור לצלילה. אחר כך גם צללנו בעכו ביחד וקינחנו, איך לא, בחומוס. היה לי ברור שאם איציק יסכים, יש לי שותף. וכך היה. צלילות רבות בים התיכון, ירידות משותפות לאילת וגם הוספנו לספר נדבך חשוב נוסף – צלילות סירה בים התיכון, לאתרי צלילה המרוחקים מהחוף. ואחרי כל צלילה הייתי חוזר הביתה, כותב על הצלילה, על בעלי החיים שראינו, אזהרות, טיפים וקוריוזים. מאוחר בלילה הייתי שולח הכל במייל לעורכת, יערה מוקי, ופעמים רבות גיליתי שאני "תופס" אותה אונליין, עובדת על הפרק של אתמול.

דבר כתיבת הספר נשמר בסוד זמן רב יחסית. הייתי מגיע למועדוני הצלילה כצולל מן השורה, ומצטרף לצלילות כלקוח לכל דבר. "אל יתהלל צולל כמפתח" אמרו חז"לינו (או משהו כזה…) – חששתי להכריז על הספר העתידי בטרם יהיה עובדה קיימת בשטח. ולאט לאט הספר קרם עור וגידים. "מתחת למים – 44 אתרי צלילה בישראל". התגבש המבנה של כל פרק: ראשית, תעודת הזהות של האתר הכוללת הסבר הגעה אליו, מועדוני צלילה קרובים ועוד פרטים טכניים. אחריה תיאור מסלול הצלילה מתחת למים, המצומד למפות מקורבות של אתר הצלילה. בתיאור פירטתי בהרחבה על האטרקציות בצלילה, בעלי החיים, קוריוזים הקשורים אליה ועוד מידע רב. לאחר מכן מופיעות אזהרות צלילה הספציפיות לאזור. לכל פרק הוספו מסגרות טקסט שלא בהכרח קשורות לפרק זה, אבל מוסיפות עניין רב: חוויות צלילה אישיות, טיפים שונים, פרטי טריוויה פיקנטיים ועוד. אלו היו בני טיפוחיה של העורכת, שרדתה בי ימים ולילות להוסיף עוד ועוד כאלו, ואני שמח על כך מאד.

מלבד מסלולי הצלילות חשוב היה לי להוסיף מידע רב לספר, במבואות ונספחים: מבואות כללים על שני הימים בהם עסקינן ומפות גאוגרפיות של אגני המים הכרוכים בהם. מבוא קצר המתאר את אופי הצלילה בשני הימים, השונים זה מזה בתכלית. כללים לצלילה ידידותית לשונית, שלא פוגעת בסביבה ומשאירה מאחור רק בועות. ובנספחים: הכרות כללית עם עולם החי התת ימי. מגדירי בעלי חיים שימושיים לצולל. צלילות עולמיות, בהם 12 צוללים מעניינים ומגוונים מספרים איש איש על פינת הצלילה העולמית הקרובה לליבו. 10 הדיברות לצילום רטוב, מאת איציק יוגב – זהו למעשה שכתוב של מסמך אינטרנטי שכתב איציק עבור פורום הצלילה, ובעיניי מצא חן מאוד, כך שאימצתי אותו לספר. כמו כן אפשר למצוא בספר נספחי מידע שימושי כמו פרטים על מועדוני צלילה, חנויות לציוד, אתרי אינטרנט ועוד.

להנאתכם, דומגאות מתוך הספר, וקצת ממה שנכתב על "מתחת למים":

[מצגת]

אחד הדברים שהיו הכי חשובים לי בספר "מתחת למים", זה שיהיה מספר רב של צילומי צבע, כמה שיותר, וכמה שיותר גדולים. נלחמתי על כל אחד, התעקשתי על כל צילום. "ספר צלילה" אמרתי לכל מי שהסכים לשמוע, "צריך להיות בעל אופי של אלבום. צוללים אוהבים לראות". אני נוטה להאמין שבעזרתו של איציק, אכן יש מה לראות בספר, ומה שרואים זה שיש מה לראות בים שלנו.

לכל אורך הספר היה חשוב לי במיוחד שתעבור ותודגש האהבה לים ולכל מה שיש בו. לא רק לבעלי החיים שחיים בו, אלא גם לנופים שלו, לצבעים המרהיבים שיש למים במקומות שונים, ועוד. אבל ברור שאחד הדגשים העיקריים זה עולם החי הססגוני והמגוון שיש לנו ממש מתחת לאף. כדי לחזות במגוון ועושר כזה של בעלי חיים ביבשה היינו צריכים לטוס לאפריקה או ליערות הגשם בדרום אמריקה, בעוד שמתחת למים זה ממש ממש אצלנו. ועלינו מוטלת החובה לשמור על הקיים, לשמור על מה שיש מתחת למים. אני מקוה שהמסר הזה, הנובע בעיקר מאהבה לים, שכולנו חולקים אותה, עובר היטב בספר.

* מעל ומתחת למים – בלוג צלילה שאני כותב ובו הגיגים ודגיגים על צלילה וים, אבל ממש לא רק
* לאינדקס אתרי הצלילה – רשימה מקוונת ומכוונת של כל אתרי הצלילה בסביבתנו הקרובה