כריש לווייתן ורביעיית הבדרנים
זה מספר שנים שאני שומע, בין כותלי המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמועה מסתורית על רבייה המונית של בתרנים, בתקופה מצומצמת בשנה, בשעות הערב, בנקודה מדוייקת מאד בשמורת האלמוגים באילת.
מסתבר, שכעת זה התקופה המצומצמת הזו בשנה, והיות שכבר שבועיים שמספר כרישי לווייתן (שניים? יותר?) מבלים את זמנם בנעימים מול חופי העיר, החלטתי שכעת זה הזמן להרוג שתי ציפורים במכה.
אז ירדנו לאילת, רויטל ואני, כשבאג'נדה 6 צלילות של שעה לפחות כל אחת, ואחת מתוכן מתוזמנת היטב, בשעת דמדומים, בדרך המשי (כינוי לנתיב שבו נמצאת אותה נקודת רבייה מיתולוגית).
הדרך לשם ארוכה, והשעה כבר מאוחרת. השמש נעלמת, ונותר אור עמום ונעים. גם באור העמום, אין לי ספק שהאיזור הזה – דרום חוף אלמוג, בואכה המצפה התת-ימי (AKA "הגנים היפניים") הוא הוא האיזור היפה בעיר. אבל בתרנים – אין.
האמת היא, שהייתי ספקן מלכתחילה. כשהסבירו לי איך למצוא את האיזור, אמרו לי "אל תדאג, אתה כבר תראה את כל הבתרנים נדחפים בתור כדי לתפוס מקום טוב באורגייה שלהם". ואצלנו כבר סוף שעת הדמדומים, חשיכה עוטפת אט-אט, ואפילו בתרן אחד לרפואה לא הופיע.
ואז ראיתי אותם. בהתחלה ספרתי אולי 30-40. הייתי שבע רצון על שיגענו ומצאנו, אבל קצת משועשע: זה לא בדיוק חגיגת הרבייה שלה ציפיתי. יותר כמו דייט ראשון סולידי בין 30 ל-40 רווקים ורווקות. לאט לאט העמקתי לתוכם, והבחנתי בעוד ועוד רווקים ורווקות, מגיחים מכל עבר. תוך דקות ספורות מצאתי עצמי בין מאות בתרנים חביבים, מתרוצצים ומשחקים, ומדי כמה שניות מתנפלים בתיאום לכיוון אחיד. למיטב הבנתי, אלו הרגעים של פליטת הזרע, וכולם רצים (ורצות) לחגיגה. רויטל, קצת עייפה מהמסע הימי, נותרה להביט ממעל, ואני ישבתי בעומק 25 מטרים, מוקף בערב רב של דגים שמחים, מבסוט ואף מתרגש קמעה.
ולרגע קט, הייתי בתרן. חוץ מפליטת הזרע, כמובן.
כריש לווייתן לא ראינו, אבל אני כל כך רגיל, שזה בסדר גמור מבחינתי. חזרנו לרכב, הצצה בטלפון הנייד, ואני קורא בו הודעה: "איך באילת? איך היתה הופעה? משהו עם רביעיית הבדרנים, לא?".
תזכירו לי להסביר לבדודה שהיא חייבת לעשות קורס צלילה…
רבייה עושים באהבה, או שלא עושים בכלל
3 תגובות
-
אוגוסט 10, 2008
אכן היתה צלילה מיוחדת ויפה להפליא.
ואני אמנע מכל ההתחכמויות המתבקשות בנושא פליטות, זרע ובתרנים :)
-
אוגוסט 13, 2008
יש עכשיו הרבה אטרקציות באילת, שמעתי שרביעיית הבדרנים סוחפים לשם את כל הקהל. סוחפים? ואני אומרת, רק בדרנים מתים שוחים עם הזרע.
בדודה.
