שמות של דגים

כתבה ב"הארץ" משכה את תשומת לבי, וזו כותרתה: "יש הרבה דגים בים, וכעת לכולם שמות בעברית". תם ונשלם פרויקט מתן השמות לדגי ישראל, כ-80 שנה לאחר שכינס ביאליק דיון בנושא, בפורום של דייגים ואנשי אקדמיה. הכתבה קצת מפוספסת בעיניי, קיויתי ליותר סיפורים פיקנטיים של איך דג כזה או אחר קיבל את שמו המוזר, בשנות ה-30 של ביאליק או מהתקופה האחרונה. במקום זה הכתבה מתמקדת בהיסטוריה של מתן השמות הנ"ל, ובריבוי ציטוטים של העושים במלאכה, שזה קצת פחות פיקנטי אבל גם מעניין.

משהו מעניין שלמדתי מהכתבה הזו:
את השאלת הסיומת "נון" מארמית, הציע ביאליק בכבודו ובעצמו – כי לטענתו המילה דג אינה מצלצלת היטב. כך למשל אמנון – דג בעל מראה אמהי (WTF?), תוכינון – הדומה לתוכי, עקרבנון, חשמנון, אבנון, גרזנון וכו'. לעומת זאת מספר מועט של מיני דגים מסתיימים בסיומת דג, ואני בטוח שביאליק מתהפך בקברו: קרפדג, תוכידג (להבדיל מתוכינון). דווקא מצלצלים לא רע בעיני.

בסוף הכתבה מציין הכותב שכחלוף השנים והדורות, המילים העבריות נקלטות, גם אם לוקח לזה קצת זמן. הוא מנבא ש"אקדם" (אפריטיף) ו"תשנית" (מוטציה) עוד ייטמעו בשפה, ומחזק את טענתו באמצעות חלקיק, מצפן, תגובה ורמקול. ואילו אני, שדווקא מאוד בעד מילה עברית לכל דבר ועניין, לא בטוח שככה תמיד: היכן השח-רחוק היום, אחרי שנים רבות של נסיונות הטמעה?

זה מזכיר לי את השמות החדשים לשני כוכבי הלכת – אורנוס ונפטון, מלפני שנתיים. אורון ורהב – מישהו מכיר? אני כאמור, מאוד בעד, אפילו ניסיתי את כוחי במתן שמות עבריים לכוכבי הלכת, ונתתי את ידי להטמעה, כשעשיתי שימוש (אולי הראשון שיצא לאור בדפוס!) בשמות העבריים בספר הילדים שכתבתי "הגמד של השמש והמהומה בחמה". אבל האמת ניתנת להיאמר, שספק אם השפה תזנח את אורנוס ונפטון לטובת השמות החדשים, שאין להם משרד פרסום יעיל.

ולעניין הדגים: בתור ביולוג, התרגלתי מאוד לשימוש בשמות הלטיניים. כמדריך צלילה שיצא לו להיות פה ושם, התרגלתי גם לשמות המקובלים באנגלית, common names מה שנקרא. אולם בתור צולל מן השורה, עוד מראשית הדרך – למדתי ושיננתי שמות עבריים של דגים, מוזרים ככל שנשמעו, עם סיומת נון והלחם מאולץ, וכך אני חושב שזה צריך להיות. שם עברי לכל חיה, כמו שכתוב למעלה: מעל ומתחת למים!