זהרון נגד דיונון, קרב ענקים בסיני

בקושי חלפו שני פוסטים מאז כתבתי על תמנון נגד כריש והנה אני עצמי חוזה בעימזהרונים בצידות כזה, בספארי צלילה בסיני. טוב, לא ממש כריש, ואפילו לא בדיוק תמנון, אבל זהרון מול דיונון זה גם חומר שממנו עושים שוברי קופות, לא?
מייד אחרי הניצחון של ברצלונה על מנצ'סטר, עברנו את הגבול לספארי צלילות בראס מוחמד, המסלול האהוב עליי מכל. הספארי התחיל עם תקלות ויזה, והיה ספק אם נוכל להיכנס לשמורת ראס מוחמד ולשארק ריף המיוחל, לו כולם מחכים בספארי צלילות שכזה. כדי שלא תדאגו, אגלה לכם שבסוף התגנבנו לראס מוחמד באישון בוקר, ככה לפני שהרשויות פוקחות עין, וצללנו גם צללנו בשארק ריף, צלילה אחת מדהימה.
אבל הסיפור של כרגע, הוא על צלילת הלילה של הערב שקדם: צלילת לילה בראס קאטי, שארם-ש-שייח'.

חוליות של זהרונים מסיירות שם בשטח, סורקות את הקרקעית לדגיגים מסכנים. מרתק לראות איך הם מסיירים ביחד, כמו להק של מסוקי אפאצ'י, וגם נדבקים אלינו, הצוללים, בגלל אור הפנסים שלנו שמאפשר להם לאתר את טרפם טוב יותר. למעשה, היה קשה להיפטר מהם.

הם עוקבים אחרינו, אבל בכל זאת צריך סבלנות כדי לראות אותם צדים. לשבת (בלי להרחיף חול ורחוק מאלמוגים!) ולהתבונן בהם מחפשים, לזהות את תנוחת התקיפה שלהם – כשגופם כמעט אנכי, ולקוות שהפעם יצליחו. או לקוות שלא, תלוי בעד מי אתם, ברצלונה או מנצ'סטר.

זהרונים

חולייה קדמית של זהרונים בשלב האיתור וההערכות

אבל החלק המרתק ביותר, אולי, היה כאשר שני דיונונים פעורים הגיעו ורצו לקחת חלק בחגיגה, שאליה מוזמנים, כנראה, רק זהרונים. התוצאה היתה זהרונים מאוד עצבניים, ודיונונים שנאלצו לסגת אט-אט ולפנות מקום לערסים עם הקוצים. ככה בערך זה נראה:

וכדי לשפר את יחסי הכוחות, הצטרפו חברים:

לבסוף לא היתה ברירה, הדיונונים נאלצו לסגת…

ועוד קוריוז משעשע באותה צלילה ממש:

כל הספארי הזה יצא לי די לדייק בתדרוכים, כשפירטתי מה נראה, אולי, מתחת למים: אמרתי צבים בשאג רוק – היו צבים. הבטחתי נפוליאון וחתול ים ענקי בשארק ריף, ואלו קיימו בשמי. אבל בתדרוך לצלילת הלילה בראס קאטי כשאמרתי שקיים סיכוי בלילות ללובסטרים מהמין כפן הצדפות, גילי היה ספקן. הוא מעולם לא ראה לובסטר בסיני, והיה קטן אמונה לגבי הסיכוי שהלילה יאבד את בתוליו בעניין.
יצא כך שאני צללתי עם גילי, ובאמצע הצלילה זיהיתי פנס שמהבהב לי נמרצות. ניגשתי אל אחסאן וזיאד, ששמחו להראות לי ולגילי את הלובסטר הכי גדול שראיתי אי פעם בסיני, והראשון של גילי. הנה לפניכם פרוק הרגליים, שהצליח להפתיע את גילי מתחת למים בצלילת לילה…

הלובסטר שהפתיע את גילי

ולסיכום, הנה שלושה מהחבר'ה בספארי, שמאוד נהניתי מחברתם (ולא רק מחברתם שלהם), מחייכים בצלילה בשארק ריף, ויש להם סיבה טובה.

צלילות בראס מוחמד

4 תגובות

  1. אחסאן גנים
    יוני 04, 2009

    אמיר
    אין לי הרבה מלים לתאר את החביה המדהימה שהיתה לי בספארי הזה
    אך החשוב מהכול שהכרתי אנשים מיוחדים וחבבים שישאירו טעם טוב להרבה זמן
    תודות לך לחברה לצוות ולמאמצים שהשקעתה והצלחת ספארי זה

  2. יוני 04, 2009

    אחסאן, נהניתי גם אני מכל רגע, ומקווה שהפעם הבאה שנתראה תהיה בנצרת ואז שוב בסיני, או מקסימום להיפך :-)

    ד"ש לחבר'ה!

  3. ינון
    יוני 20, 2010

    נהנתי מכל שניה לקרוא תמאמר שלך ! יפה מאווד מושקע ביותר
    וגם אני ראיתי דבר שכזה.

  4. יוני 20, 2010

    תודה ינון :-)

    אין על האקשן שצלילות לילה מזמנות לפעמים…

כתבו תגובה