לא חייזרים ולא נעליים
בוקר. אני פותח את העיניים. קם, מתארגן, מתלבש.
נעליים… איפה לעזאזל השארתי אותן?
אה, בחוץ, כמו ילד טוב. גם לא שם?
והזוג השני? גם לא? כפכפים? אני בטוח שהם היו כאן.
יוצא החוצה, שמש מסנוורת, אני יחף, משפשף את העיניים. מה רואות עיניי?
"ואם 'תה לא מאמין, תשאל את ברוך"
אולי חייזרים ביקרו בלילה, וסידרו את הנעליים בצורה שתעביר מסר ידידותי אך תקיף למנהיגי כדור הארץ וליושביו.
או שהבקתה הזעירה שלי היא בקתת קסמים, שחפצים דוממים מקבלים בה רוח חיים ופועלים על דעת עצמם, והנעליים שלי פשוט השתעממו מלחכות לי כל הבוקר עד שאקום, ופצחו במחול משלהן.
לא הצלחתי לחשוב על עוד הסבר סביר לתופעה.
עם יד על הלב, אני נשבע שאני לא נגעתי באף נעל ולא עזרתי, לא כיוונתי ולא הדרכתי. הנעליים האלו מצאו את דרכן לבד, וסידרו עצמן לבד. או בעזרת חייזרים.
אני לא יכול לחשוב על אף הסבר אחר. שאלתי את סנדי אם היא ראתה משהו, אבל על פי הצילום שלמטה אתם יכולים להבחין שהיא לא שמה לב כלל למתרחש, וגם לה אין הסבר הגיוני. כנראה הקטע עם החייזרים.
סנדי לא מאמינה למראה עיניה
6 תגובות
-
אוקטובר 01, 2008
יש פה מסר סמוי. אני מציעה להפנות את התמונה למומחי הצפנה. משהו בטוח יתגלה!
סנדי היא גאון. תמיד ידעתי את זה.
-
אוקטובר 12, 2008
אתה לא תאמין, אבל שסנדי הייתה אצלי, 4 זוגות של כפכפים, נעלמו מהחדר למעלה והגיעו לסלון. ומה שהכי מצחיק ומוזר פה, זה שכל הכפכפים היו של רגל שמאל. ואלה של רגל ימין נשארו למעלה :)
-
יוני 14, 2010
כלבה יפה(:
הכפכפים, של איזו חברה? אני רוצה לקנות כאלו