יום הבלוגים וחגיגות הבלוגוספירה
מסתבר שהיום הוא יום הבלוגר הבינלאומי, הידוע בשמו – Blogday.
מסתבר לי עוד, שביום זה אני צריך להמליץ בבלוג שלי על לפחות חמישה בלוגים אחרים, וליידע את בעליהם שכך עשיתי, אני מניח שכדי לעודדם לעשות זאת בעצמם.
מחווה חביבה, האמת, רק שאני לא חי את ה"בלוגוספירה" (אחחח, כמה שרציתי להשתמש במונח הזה בהקשרו, מתישהו) ולא קורא באדיקות כל כך הרבה בלוגים. הייתי צריך קצת להתאמץ, כדי לגרד חמישה. בעצם, זה די קל, בהתחשב בעובדה שרויטל סלומון, גורואית של אינטרנט ומורת הדרך האישית שלי בבלוגוספירה (אחחח, פעם שנייה באותו יום), מנהלת בעצמה לפחות ארבעה בלוגים פעילים, ועוד אחד שייצא לדרך עוד כמה שבועות, שיהיה משותף לשנינו (לא מוסר פרטים, תצטרכו להמתין בסבלנות).
אז נתחיל מהקל:
הבלוג האישי של רויטל סלומון
בטחון בתנועה – הבלוג הותיק של רויטל בישראבלוג
Revital Salomon – הבלוג של רויטל באנגלית.
ואחרון חביב: My shits and giggles, הבלוג של רויטל על השטויות הקטנות והמגניבות של הרשת.
הנה כבר סגרתי ארבעה, ורק צריך לזכור לידע את רויטל.
אבל מה עוד?
את רוביק רוזנטל אני תמיד אוהב לקרוא, למרות שנראה שהוא לא עדכן או כתב בבלוג שלו כבר כמה חודשים. אולי התזכורת הזו שלי תעיר אותו קצת והוא יתחיל לכתוב לעיתים יותר תכופות.
אל הבלוג של טוני וו נכנסתי פעם-פעמיים, ואולי אכנס עוד כמה פעמים בעתיד. בכל זאת, צלילות וצילומים תת-ימיים מליגת העל וסיפורי צלילה מכל כך הרבה מקומות, שאפשר להזיל ריר. ויש לו גם פורטפוליו מהמם.
את בלוג החרקים של וינשטיין גיליתי דרך פורום טבע פראי וחיות בר של תפוז. התוכן, כצפוי, הוא חרקים והבחור ממש מקצועי ומעניין. ויש המון תוכן. אני נכנס אליו מדי פעם, ועכשיו וינשטיין יצטרך להיות מודע לזה.
זהו? סגרתי את חובי לאומה? נראה לי שכן, נראה לי שנטלתי חלק בחגיגת הבלוגיה הזו, שבטח אף אחד לא שמע עליה, מלבד אלו שמאכלסים את העולם הביזארי הזה, שלאחרונה אני חי בשוליו – הבלוגוספירה (איפה הגלידה שלי, איפה?).