הטורקים שאנחנו אוהבים

גם בימים האלו, כשהמתיחות עם טורקיה בשיאה, יש טורקים שאנחנו אוהבים שמגיעים אלינו בדרך הים. שאנחנו שמחים לראות לחופינו, ומייחלים שכן ירבו, יתרבו ויתרברבו. כלב הים הנזירי המצוי (Mediterranean Monk Seal | Monachus monachus) נצפה לחופינו בינואר השנה, לראשונה מזה למעלה מ-50 שנה, ומאז התצפית הזו ועד היום כבר היו עשרות תצפיות של כלבי ים לחופינו. זה לא הופך אותנו למעצמה של יונקים ימיים, וסביר שמדובר בסך הכל על 2-4 פרטים, ומפגשים איתם עדיין נדירים ומעוררים התרגשות. זה גם לא בהכרח טוב: זהו מין בסכנת הכחדה חמורה, אחד ממיני היונקים הנדירים בעולם, ומעריכים שבטבע נותרו פחות מ-500 פרטים, רק חלקם הקטן במושבות הרבייה הקטנות שבמערב טורקיה (השאר באיי יוון, מרוקו ובאוקיינוס האטלנטי. כל פרט שאינו נמצא במושבת הרבייה שלו, קרוב לחבריו ולחברותיו, הוא פרט שפחות סביר שיתרבה ועל כך אנו מצרים. ועדיין, בהחלט יכול להיות שאותם כלבי-ים טורקיים שבאים לבקרנו לאחרונה יודעים לחזור הביתה כשצריך, ובמידה שכן ובתנאי שלא יאונה להם כל רע – הביקורים שלהם אצלנו משמחים ומיוחדים.

אורח אחר לא צפוי שביקר אותנו לאחרונה, הוא הלווייתן האפור המפורסם, שלא נראה באוקיינוס האטלנטי (לא כל שכן בים התיכון) זה 300 שנה, ולפתע פתאום הופיע בזנב מורם מול חופי הרצליה. אז לפני מספר ימים הוא כבר נצפה מול ברצלונה, ועם קצת מזל אולי ימצא את דרכו אל האוקיינוס האטלנטי, וימשיך עוד חצי עולם כדי להגיע לחבריו וחברותיו האפרוריים, בדיוק בזמן לעונת הרבייה.

כל זה מלהיב ומרגש, וכאמור לא בהכרח טוב, אבל מי שכל זה מלהיב ומעניין אותו, כדאי שפשוט יתחבר לחדשות המתעדכנות באתר של מחמל"י (מרכז לחקר וסיוע ליונקים ימיים בישראל) ויקרא שם את כל החדשות הללו בהרחבה, ועוד.

אתר מחמל"י

תגובה אחת