למה אני לא אוהב את ל"ג בעומר?
כן, אני לא אוהב אותו. אני דווקא אוהב ערב בחוץ, אוהב חגים, אוהב אש, אוהב קומזיץ (מאוד) וגם אוהב מרשמלו ותפוחי אדמה שרופים, איך לא? אבל אני לא אוהב את ל"ג בעומר.
מדורה בשטח זה נהדר, אבל יש לה כללים. מדורה קטנה וצנועה, שיש לה מטרה מוגדרת – לחמם, לבשל ולהרחיק טורפים, נניח.
בל"ג בעומר כל הכללים נשברים, ואנשים מחפשים מדורות גדולות, ראוותניות שאין להם שום מטרה, למעט חדוות הבערה. וזה כבר לא מתאים. יש יותר מדי אנשים, יותר מדי מדורות ופחות מדי שדות, בולי עץ זרוקים ואוויר נקי.
אני מעדיף את המדורות שלי בתזמון הפרטי שלי, וכשהן משרתות את המטרה: אור, חום, אוכל ורומנטיקה, נניח. ולהרחיק טורפים, כמובן!
אבל מי שבכל זאת אוהב את הל"ג – הנה קובץ המלצות טובות של החברה להגנת הטבע, מומלץ לקרוא ולתת את הדעת:
איך תיהנו ממדורה בלי לפגוע בסביבה?
תגובה אחת
-
אפריל 29, 2010
עכשיו אני נזכרת שבעצם אמרו לי משהו היום בעבודה על זה של"ג בעומר. שכחתי מזה לגמרי.
איזה מזל שהתל אביבים בורגנים וסנובים מדי בשביל להדליק מדורות.