הצילו את שוניות האלמוגים!
נמאס לכם שמטרידים אתכם עם האמת? שאומרים לכם שכל מה שטוב ויפה בעולם שלנו, נמצא בסכנה, ושלילדים שלנו לא יישאר הרבה מזה? בטח שנמאס, מי רוצה לשמוע את האמת?
אני חושב שהכי טוב זה לשמוע את האמת, אבל דרך הצד היפה שלה. בגלל זה אהבתי מאוד את הסרט HOME, ואני ממליץ לצפות בו. אז האמת היא, כמו שניחשתם, ששוניות האלמוגים הם ככל הנראה האקוסיסטמה (סביבת חיים, בית גידול) הראשון שיסבול מהתחממות כדור הארץ ומעלייה בריכוז ה-CO2, וזה יקרה כבר בעשרים שנה הקרובות. פרופסור צ'ארלי ורון הוא שם דבר עולמי בתחום שוניות האלמוגים בעולם, ומרבית ספרי הלימוד על אלמוגים שבהם הצצתי כשהייתי סטודנט, הם פרי עטו, או שהיתה לו דריסת רגל בהם. כאן אפשר לצפות בהרצאה שלו על מצב שוניות האלמוגים בעולם ואף לחתום על עצומה לעזרתם, ומומלץ גם להוריד ולצפות במצגת המצורפת מתחת לסרטון, שהיא גם לימודית ומעשירה את כל מי ששוניות האלמוגים קוסמות לו (זה אתם!) וגם מתמצתת את ההרצאה שלו. למרות שגם המצגת לא קצרה בכלל. אבל מרתקת.
Is the Great Barrier Reef on Death Row
כמובן, תודה לד"ר יעקב דפני על ששלח את הקישור הזה והמצגת, לכל חובבי הים והאלמוגים
וכדי שלא תגידו שרק עובדים קשה כאן בבלוג, אז הנה סרטון קצר של ה-BBC, שאין לו ממש קשר לצ'ארלי ורון, אבל הוא גם על מצב שוניות האלמוגים, אז בסדר.
שוניות האלמוגים בסכנה
5 תגובות
-
ספטמבר 29, 2009
היי אמיר
האמת שזה נכון שנמאס, איך אדם קטן יכול להלחם בשוק הסיני ? או באפקט החממה ? או בהרס של שונית שנמצאת תחת ריבונות של מדינה אחרת ? האמת הפשוטה היא שחוץ מתחושת חוסר אונים משוועת אין הרבה מה לעשות. יש הרגשה אמיתית שמדובר בכוחות חזקים מאיתנו. – האם יש בידינו להשפיע על השוק הסיני להפסיק לאכול מרק כרישים לדוגמא ?
אני סבור במגמה הקיימת, ותקן אותי אם אני טועה, ששבירת המאזן האקולוגי, יביא למצב של שווי משקל חדש – אחר – כזה של אוקייאנוסים עם מעט דגה ואובדן חלקי או מלא של שונית האלמוגים. דבר שישפיע ישירות על כמות ושוק הדיג – רק אז אולי יבינו בסין – ובעולם בכלל – את משמעות הניצול האינסופי של הטבע, כמעין בומרנג שחוזר חזרה לפעול את הפעולה שלו.בברכה,
תומר -
ספטמבר 29, 2009
תומר, לצערי הרב אני לא פוסל את התרחיש שלך, שלפיו העולם ילך ויידעך, ואיתו הטבע הקסום וגם המשאבים הנחוצים לנו.
ואם במקביל אוכלוסיית העולם תמשיך לצמוח בקצב מסחרר, ובינתיים נראה שזה מה שיקרה, אז כנראה שגם מציאות החיים תשתנה, והמאבק על משאבים (בראש ובראשונה אולי מים) יתווה את החיים על כדור הארץ, אולי גם בצורה אלימה.
זה תרחיש מאוד פסימי אבל גם מסתבר.אז במה אני מאמין? שצריך לעשות את המעט שאנחנו יכולים. ואני לא מטיף לשום דבר שהוא למעלה ממה שאני עושה, ואני מודה שאני עושה די מעט, באופן יחסי למה שניתן היה לעשות. אבל אני מאמין שהפצת והנחלת המודעות לכל מי שרק יטה לה אוזן, זו התחלה חשובה, ובזה אני טוב. יש לי כמה מקומות שבהם אני כותב ויכול להשפיע, ולו במעט. וגם לאנשים שקוראים יש במה להשמיע את מה שהם למדו, למשל מהמצגת של ורון או מסרטו של אל גור, או מפוסט בבלוג שלי, להבדיל.
וככל שהמודעות תעבור הלאה, לכמה שיותר אנשים, גם במדינתנו הקטנה וגם מחוצה לה, כך יותר אנשים יהיו חשופים לבעיות וההשפעה על ממשלות העולם תהיה עקיפה.
זה לא הרבה, אבל זה המעט שאני עושה, ומקווה שבעתיד אצליח לעשות יותר מזה. -
ספטמבר 30, 2009
היי אמיר,
ותודה על התגובה – האמת, אני פחות פסימי מתוכן הדברים שנכתבו. אני פשוט מוחה על הרעיון של הצפה בידיעות על האסון האקולוגי שצפוי לנו, מבלי מתן של כלים, או של רעיונות לשינוי.
כבר היום במקומות מסויימים, ואפילו כאן בארצנו הקטנטונת, מגדלים אלמוגים באופן מלאכותי. בדרום הים האדום במקום שהטמפרטורות הגבוהות אמורות היו למנוע מהאצות הבמצויות בתוך האלמוג מלהתקיים, ובהכרח גם מין האלמוגים – גילו אצות שפיתחו עמידות לחום – אם תרצה, ניצחו את אפקט החממה – עם הזמן ניתן יהיה להפיץ אותן באיזורים אחרים. בניו זילנד – יש איזור שהוחלט בו על עצירה מוחלטת של דייג באיזור מסויים – ובזמן יחסית קצר הוא שוקם באורח מלא, וכעת יש גלישה של מסות דגים אל מעבר לשמורה.
יש הרבה תקווה, ולטבע יש כוח אדיר. אני מאד מאמין במה שאתה עושה, וחושב שהאתר שלך כשלעצמו הוא דגל לשימור הטבע.בברכה,
תומר -
ספטמבר 30, 2009
אמיר, כל הכבוד על הבלוג (ובכלל הרבה כבוד). מי שלא אופטימי לא עושה! אפילו אם הידיעות הפסימיות כולן נכונות (ואולי הסיבה שיש להן מקום וצורך היא כי לא כולם כמוך, תומר , עושים את כל שביכולתם לשנות דברים) ולמרות שיש מה שלא נוכל למנוע (את רוב הדברים, כנראה) כמה טוב שיש ביכולתנו לעשות מעט טוב שמשנה כל כך הרבה לכל כך הרבה אנשים, אלמוגים ושאר שותפים לחיים. אני אופטימי, וטוב שיש עוד שכמונו!
-
אוקטובר 03, 2009
אור – תודה רבה, ואופטימיות היא אכן הסיכוי היחיד שלנו, אבל אופטימיות מושכלת ולא נאיבית.
ותומר, מסכים איתך שיש הרבה מה לעשות וחשוב להדגיש גם את זה, אבל האמת היא שכפח שציין אור, מרבית האוכלוסייה בארץ ובעולם לא מודעת למצוקה או לא מייחסת לה חשיבות, וכשאין בעיה, אף אחד לא מקשיב לפתרון.
לכשעצמי, אני לא מעלה כאן יותר מדי פתרונות, זה לא הבלוג הזה. אני גם לא מנהל מסע טרור והפחדה, למרות שיש גם מקום לזה (אל גור עושה את זה טוב ממני, למשל). אני כותב בלוג ממקום של אהבת הטבע, הים והסביבה, ומאמין שמודעות למצוקה הסביבתית מגיעה לא רק מהפחדה (למרות שגם, ואל גור הצליח במשימתו להעלות את המודעות באמצעות הפחדה) אלא גם מאהבה. אולי אפתח גם בלוג של הפחדה, ובהמשך בלוג של פתרונות, אבל בינתיים הבלוג שלי הוא על טיולים, צלילה, טבע, סביבה וים. וסנדי הזאבה :-)חג שמח
