חופי תל אביב וחלומות באספמיה
תראו מה מצאתי ברשת!
באתר של "הארץ" – כתבה שכותרתה "נלך ברגל על החוף, מבת ים עד הרצליה". הכתבה מבטיחה תוכנית שמטרתה חיבור רחובות תל אביב לים ויצירת רצף נגיש לציבור לכל אורך רצועת החוף. כלומר: פינוי הררי הפסולת שחוצצים בין קו החוף של תל-אביב ליפו, פתיחת החוף של תחנת הכוח ברידינג למעבר הולכי רגל, צמצום עד ביטול שטחיו של שדה התעופה דב, פינוי מבנים מפריעים כגון הדולפינריום, בריכת גורדון, ועוד רבים אחרים, ובגדול יצירת פארק חופי ש"קובע שהחוף יהיה רצועה אחת רצופה ופתוחה למעבר הציבור". נשמע נפלא, נשמע מדהים, נשמע מלהיב אבל… נשמע מלפני ארבע שנים… שנת 2005. שיט! המגיב השלישי לכתבה כנראה צדק כשכתב "לא למהר עם היישר כח… בישראל כמו בישראל, יש תכניות ויש מציאות…".
המציאות היא שאי אפשר ללכת בחופים האלו כמעט בכלל, בטח שלא ברציפות. וזה לא שלא ניסיתי.
תמיד נחמד לחלום, אבל כנראה שזה לא ישנה בהרבה את המציאות.
נלך ברגל על החוף, מבת ים עד הרצליה
פוסטים קשורים:
– כתבה שלי על מסע החופים "בשביל חופי ישראל"