בעלי חיים לחופי הים התיכון

בעלי חיים לחופי הים התיכון

1>>2>>3

זה לא מגדיר דגים או עזר לזיהוי בעלי חיים אלא פשוט רשימת חסרי חוליות נפוצים לאורך חופי הים התיכון, באיזור העל-כרית, כרית וגם קצת מהתת-כרית, שאותם תוכלו לפגוש בטיול חופים רגיל או בשנירקול קל. כמובן שאין לגעת בבעלי החיים ולא להטריד אותם ממרבצם, אבל בהחלט מומלץ להתבונן בהם ולהכיר אותם. החומר בעמודים אלו לקוח מתוך חוברת שכתבתי לקורס חסרי חוליות של המחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בסיוע של מספר אנשים מהמחלקה.

————————————————————————————-

קודחן Cliona sp. | Phylum: Porifera | Class: Demospongiae

מין של ספוג ממשפחת הקודחניים – Clionidae. בדרך כלל נראה כארובות קטנות הבולטות מהסלע, ולעתים כקרומים דקים (1-3 מ"מ), לא סדירים, שגונם חום או חום-ירוק המצויים בשקעים או בתעלות שטוחות על-פני הסלע. מרבית גוף הספוג חבוי במחילות, שנקדחו בסלע עד לעומק של 1-2 ס"מ. השכבה החיצונית מאוכלסת בתאי אצות שיתופיות (זואוקסנטלות). טיב היחסים בין שני היצורים לא נתברר עדיין. קידוח בסלע נמשך ללא-הרף ומבוצע בעזרת שלוחות פלאסמטיות מיקרוסקופיות, הנשלחות מן התאים. אלו מפרישות אנזימים חומציים ייחודיים, הממיסים את הגיר. השלוחות חודרות ומקיפות מכל העברים חלקיקים זעירים של הסלע, עד שהן מנתקות אותם כליל. החלקיקים נבלעים בתאים ומוסעים אל תעלות-המים של הספוג. שם הם נפלטים אל זרמי המים ומרוחקים דרך פתחי-הפליטה. בים. הקודחן הירוק הוא השכיח בספוגים הקודחים בחופי הים-התיכון. גדל במים עמוקים עד 25 מ' ויותר. במערות ובצנירים, אך גם במקומות מוצלים במים רדודים, מזדמנים עוד מינים מבני סוגו, חלקם בצבעים כתום, צהוב וחום וגם הם חוצבים-קודחים את מחילותיהם בקונכיות ובסלעים המכילים גיר.
————————————————————————————-

כריתן ים תיכוני Chondrilla nucula | Phylum: Porifera | Class: Demospongiae

מין במחלקת הספוגים דומה בצורתו לכרית עגלגלה או מעוותת, שקוטרה 2-4 ס"מ. פני הכרית חלקים למגע. צבעו: חום ירקרק או חום, סביב פתח פליטת המים הגוון בהיר יותר. חי לרוב בצברים. מגיע לשיא התפתחות במקומות מוארים, בהם תנועת המים אינה חזקה ובמיוחד על פני מדרונות בעלי שיפוע מתון, המוגנים מגלים. בין תאי הקליפה של הכריתן חיות אצות כחוליות התורמות, כנראה, לגונו הירקרק. המין מדווח כנפוץ בחגורה הסובטרופית-טרופית בכל העולם. מצוי על-גבי סלעים לאורך כל חופי הים התיכון בעומקים של 16-0.5 מ' ויותר. ספוג זה עשיר בסיבי קולגן ומכיל מחטי שלד קטנות בצורת כוכבים.
————————————————————————————-

דונגית צורבת Anemonia viridis | Phylum: Cnidaria | Class: Anthozoa

שושנת ים חופית קטנה עד בינונית, בעלת גוף נמוך, רחב ומוסתר תחת זרועות ציד דקות וארוכות. צבעה כצבע הדונג – חום צהבהב (מכאן שמה), עם ריכוזי פיגמנטים, פגמנטים אלה הנם חלבונים פלורסנטיים. שושנת ים זו מכילה אצות שיתופיות (זואוקסנטלות) המקנות לה את צבע הגוף. נפוצה מאד בעומקים של 0.5-3 מטר, על פני שטחים סלעיים ושוברי גלים, מוארים היטב, שקיימת בהם זרימת מים מתונה. לא תימצא בצד החשוף למפץ גלים חזק. נפוצה מאד גם בבורות שפל ואף על פני טבלאות גידוד, כשהיא מכוסה בסנטימטרים בודדים של מים. ניזונה על ידי טריפה של דגיגים, סרטנים וחסרי חוליות קטנים. היא משתמשת להגנתה בתאים צורבים. בניגוד לשושנות אחרות, כגון שושנת הים האדומה (Actinia equina), היא אינה מסוגלת להתכווץ ולכנס את זרועות הציד אל תוך עמוד הגוף. באוכלוסיות שלאורך חופי ישראל נפוצה מאד רבייה אל מינית, במנגנון של חלוקת אורך (longitudinal fission). תופעה זו משפיעה על אופן פיזור הפרטים בבית הגידול (פיזור מקובץ). לרוב ניתן למצוא שושנות ים אלה בקבוצות של עשרות פרטים (patches), שהם על פי ההשערה תוצרי רבייה אל מינית. בעונות המעבר, זמן בו שיא הרבייה בשל שינויים קיצוניים בתנאי הסביבה, ניתן למצוא פרטים רבים קטנים בשולי הצבר במרחק מה ממנו, שהם ככה"נ תוצרי רבייה אל מינית.
————————————————————————————-

זכוכיתית דוקרת Eurythoe complanata | Phylum: Annelida | Class: Polychaeta

תולעת רב-זיפית מה-Errantia. תפוצתה באוקינוס ההודי, בים סוף ובים תיכון (מהגרת מים סוף). מן השכיחות בתולעים הרב זיפיות באזור התת-כרית הרדוד. מצויה תחת אבנים ובסדקים בריכוזים גדולים. גודל הפרטים עד 15 ס"מ. הזיפים הקשים שעל הפארפודיה עלולים לגרום לגירויי-עור. על פי רוב ניזונות תולעים אלו בלילה, על חומרי רקב או חסרי חוליות קטנים.
————————————————————————————-

נרתיקנית שכיחה Dasychone lucullana | Phylum: Annelida | Class: Polychaeta

מן התולעים הרב זיפיות הישיבות (Sedentaria). תולעים החיות בצינורות ריריים, שהם תוצר הפרשה אפידרמלית. לריר נדבקים על פי רוב גרגירי חול. אל תוך הנרתיק שנוצר, יכולה התולעת להתכנס בעת מצוקה. היא עשויה אף לנטוש את הנרתיק בעת הצורך ובתנועות גליות להעתיק את מקומה, לבנות נרתיק חדש ולהתיישב. הנרתיקנית שכיחה מאד במים הרדודים ובבורות שפל היא צמודה לשולי סלעים, אצות או סדקים באזור התת-כרית. את מזונה, הכולל פלנקטון וחלקיקים אורגניים, מסננת הנרתיקנית בעזרת זרועות מנוצות בעלות ריסים. על גבי זר הזרועות ערוכות שורות של עיניות מורכבות, המסייעות לה להבחין בהתקרב טורף.
————————————————————————————-

כיטון זיתוני Chiton olivaceus | Phylum: Mollusca | Class: Polyplacophora

הכיטונים הם מחלקה קטנה יחסית במערכת הרכיכות, המונה כ- 600 מינים. קונכייתם מורכבת מלוחיות (לרוב 8), החופות זו על זו ומוקפות בהיקף על ידי רצועה שרירית (גלימה). צורת הגוף שטוחה יחסית, הקונכיה כפיפה, וגוף הכיטון מסוגל להצטנף ככדור אם ניתק מהמצע, להגנה על החלקים הרכים. במינים מסוימים מופיעים קוצים גירניים על הגלימה הבולטת משולי הקונכיה, המשמשים להגנה. סוליית הרגל גדולה ושטוחה, והיא משמשת לזחילה על מצע קשה ולהצמדות. הכיטונים ניזונים בעיקר מאצות אותן הן מגרדים מן הסלע באמצעות רדולה חזקה ומפותחת (שלעיתים מכילה תרכובת ברזל -מגנטיט). הם ניזונים לעתים גם מבעלי חיים כגון חוריריות, ספוגים וחיטחביים. שעות הפעילות העיקריות הן בלילה. המינים בדרך כלל נפרדים. מהביצה מתפתחת לרווה מטיפוס טרוכופורה. ניתן למצוא כיטונים באזור הכרית ובאזור התת כרית. לרוב צמודים לחלקן התחתון של אבנים. מין זה יכול להופיע במגון מופעי צבע שונים.
הכיטון הזיתוני הוא השכיח ביותר בים התיכון. גודלו עד 30 מ"מ. צבע הקונכיה וריאבילי, אך לרוב בגוון חום-זיתי עם כתמים בצבעים שונים. הוא חי באזור התת כרית.
————————————————————————————–

חופית נקודה Melaraphe punctata | Phylum: Mollusca | Class: Gastropoda

מין שתפוצתו בים התיכון ובמזרח האוקיינוס האטלנטי. שייכת לחלזונות הקדם זימיים (Prosobranchia). שוכנת בכוכים ובשקעים על פני סלעים בשולי העל כרית, סמוך למים. הקונכיה קטנה יחסית וצבעה חום-שחור בתוספת נקודות בהירות רבות. היא בעלת אופרקולום, הסוגר על פתח הקונכיה בשעות שהחיה לא פעילה, ובכך ממזער את איבוד מים. החופית מצוידת ברדולה ארוכה פי כמה וכמה מאורך הגוף. איבר זה מסייע לה בתזונה מאצות אנדולותיות, החיות בתוך המצע הסלעי בעל כרית. בפעילותה תורמת החופית לבליה הביולוגית של רכס הכורכר. מין קרוב לה הוא החופית החיוורת, אשר צבעה אפור בהיר וקונכייתה נמוכה יותר משל המנוקדת. אף היא מצויה באזור העל כרית, אך רחוק יותר מקו המים. בעונת הרבייה ניתן למצוא גם את החופית החיוורת קרובה יותר למים. בעת הצפת משכנן על ידי מי הים נוטות החופיות לנדוד אל מחוץ למים. המנגנון המסייע להן למצוא את דרכן מושתת על פוטוטכסיס ועל גיאוטכסיס.
————————————————————————————-

חופית חיוורת Melaraphe neritoides | Phylum: Mollusca | Class: Gastropoda

מין קרוב לחופית הנקודה, תפוצתו במזרח האוקיינוס האטלנטי ובים התיכון. צבע הקונכיה לבן או חום-אפור בהיר. ניזונה כמו החופית הנקודה מאצות אנדליתיות. חיה בעל כרית על גבי מצע סלעי, רחוק יותר מקו המים ביחס לחופית הנקודה.

————————————————————————————-

1>>2>>3