ברוך המוציא ספר מן הארץ

פורסם באתר גי'רפיקה

מדריך לכותב המתוסכל, שתמיד רצה להוציא לאור אבל לא העז לשאול…

כמעט כל מי שאוהב לכתוב, לא כותב רק למגירה. רובנו אוהבים שמישהו קורא את מה שכתבנו, מחייך, מחמיא ומבקש לקרוא שוב. כותבים רבים מבקשים להוציא לאור את יצירתם בצורה מסחרית, לאו דוקא מסיבה מסחרית, אלא פשוט כדי שאנשים יוכלו לקרוא את כתב היד, לחייך, ולקרוא אותו שוב.

קחו בחשבון, שללא מערכת משומנת של שיווק והפצה, רוב הסיכויים שלא תראו כסף רב מהספר שלכם. קחו בחשבון גם, שללא הוצאת ספרים גדולה שתפרוש חסות על הספר שלכם, ייתכן שתצטרכו להשקיע כסף רב בהפקתו, ולא בטוח שתצליחו להחזיר את ההשקעה, לפחות לא בשנתיים הראשונות.

אבל אם לא תנסו, לעולם לא תדעו.

אז איך עושים את זה? איך מוציאים ספר לאור?

בשלב הראשון, מדפיסים את כתב היד, ללא גרפיקה, ללא ויזואליה, בלי צילומים, טבלאות, מפות, איורים. טקסט בלבד בקובץ נקי. אם יש ויזואליה נלווית שאתם חייבים לכלול, לא יזיק אם תצרפו אותה בנפרד מהטקסט, על גבי תקליטור או בקובץ דפים נפרד.

אמרתי "מדפיסים"? התכוונתי לומר: "מדפיסים בכ-20 עותקים", וזה רק כדי להתחיל. אפשר (ורצוי) לכרוך את הטקסט בכריכת ספירלה, שהיא זולה אבל יעילה.

עלות התהליך הזה יכולה להגיע לכמה מאות שקלים, אם מדברים על מספר רב של עותקים.

בשלב הבא, מנסים לעניין הוצאת ספרים גדולה. הסיכוי לא גדול, כי יש הרבה שמנסים. ישנם חסרונות נוספים: אם נחתם הסכם ביניכם לבין הוצאת הספרים, בדרך כלל מרבית הזכויות וההחלטות בקשר לספר שלכם הם בידי ההוצאה. גם התמלוגים לא גבוהים, לסופר מתחיל: 10 אחוז מרווחי המכירות זה מקום טוב להתחיל בו.

לעומת זאת, היתרונות ברורים: לא תצטרכו להוציא כסף מהכיס שלכם, תקבלו סיוע מקצועי בכל הנוגע לעריכה, גרפיקה, איורים וכל מה שנדרש לתהליך ההפקה. וכמובן, שיווק והפצת הספר ייעשו מאליהם. אם הספר שלכם מיוחד ושונה, בהוצאת ספרים גדולים הוא (ואתם) יזכה לחשיפה הכי גדולה שתוכלו לייחל לה.

חלק מההוצאות הגדולות גובות תשלום עבור בדיקת כתב יד (בסביבות 100-150 ש"ח).

אם כל זה לא מרתיע אתכם, פשוט מוציאים מהרשת כתובות למשלוח כתב יד של כל ההוצאות הגדולות, ושולחים.

להוצאות הגדולות לוקח עד שלושה חודשים (ולעיתים אף יותר) לבדוק כתב יד ולתת תשובה.

השלב הבא, שיכול להתחיל לפני שקיבלתם תשובות מההוצאות הגדולות – אבל תחליטו מראש מה סדר העדיפויות שלכם – הוא פנייה להוצאות קטנות. הוצאות כאלו, בדרך כלל, מצריכות השתתפות שלכם בהוצאות. מה זה השתתפות? למעשה, זה אומר שאתם מממנים את העסק, פחות או יותר. מצד שני, ההוצאה מנצחת על התהליך, דואגת שתהיה עבודת אנשי מקצוע רצינית, גרפיקה איכותית ושירותים נלווים.

ההוצאה עצמה אולי גוזרת קופון מהכסף שאתם השקעתם, ואולי לא. אם להיות אופטימיים ולהאמין בטוב לבו של האדם, אולי היא אף מממנת חלק (בדרך כלל לא) ואולי אפילו את הכל (במקרים נדירים, בדרך כלל אם המחבר ידוע או שהספר תופס נישה ייחודית ומבוקשת). אבל בעקרון ההוצאה אמורה להתפרנס מחלקה ברווחי המכירות. בהסכם כזה בדרך כלל חלקו של המחבר בתמלוגים גבוה יותר מאשר בהוצאה גדולה – 20-30 אחוז זה די מקובל. כמובן שקשה להחזיר ככה השקעה של 20-40 אלף ש"ח (במקרה הטוב), אבל בסופו של דבר, הכל תלוי במכירות. והמכירות, תלויות בהוצאה.

יש ערב רב (מאד) של הוצאות קטנות, וצריך לבדוק טוב טוב מי מומלצת, מי נראית רצינית, מי הוציאה ספרים מהז'אנר שלכם וגם ידעה לקדם אותם בשוק. אירועים כמו שבוע הספר הם מקום טוב להתחיל את סקר השוק הזה, אם יש לכם סבלנות להמתין עד יוני.

הדרך השלישית היא לעשות את זה בעצמכם: לשכור עורך (אם זה ספר ילדים, גם מנקד), לשכור מעצב גרפיקה, לאתר בית דפוס זול ואמין וליצור קשר עם מפיצים או חנויות פרטיות.

החיסרון הגדול בדרך זו: העלויות לגמרי עליכם, והן יכולות להיות גבוהות. אם אתם לא עוסקים בתחום רלוונטי, אין לכם דרך טובה לדעת איזה איש מקצוע נותן שירות טוב עבור המחיר שהוא גובה, וצריך לערוך סקר שוק יסודי. חיסרון נוסף הוא שרוב הסיכויים שהמחסן שלכם יתמלא בספרים שלכם, אבל החנויות לא. הרשתות הגדולות – צומת ספרים וסטימצקי – קונות ספרים רק ממפיצים גדולים, והמפיצים הגדולים כמעט לא מתעסקים בספר בודד של מחבר לא ידוע. גם אם תצליחו להגיע למדפי סטימצקי, מעטים יראו את השדרה הדקה של הספר שלכם על גבי המדף הרחב, ורוב אלו שיראו אותה, יעברו הלאה למדף שעליו כתוב מאיר שלו או רם אורן.

אין מה לדבר, הדרך העצמאית מצריכה עסקנות רבה: יצירת קשר עם חנויות, מכירות אישיות למכריכם, שיווק באינטרנט, לקיחת חלק באירועים רלוונטיים. אם יש לכם כוח לזה – קדימה. אבל זה לא לכל אחד.

והיתרון ברור: הזכויות של הספר נשארות שלכם, ורק שלכם, על כל המשתמע מכך.

טבלה המסכמת יתרונות וחסרונות של שלושת השיטות להוצאת ספר:

טיפ: תוכלו למצוא ברשת (ובדפי זהב) רשימות שונות של הוצאות ספרים, צרו לכם רשימה משלכם של הוצאות שאליהן תשלחו כתב יד, ובצעו מעקב ברור למי שלחתם כתב יד, מי השיב (וכמובן מה השיב), מי החזיר לכם את כתב היד וכן הלאה.

משהו מעין זה:

המלצה חשובה נוספת היא: לפני שאתם כל צעד נוסף בהליך ההוצאה לאור של הספר שלכם, אפילו לפני שאתם מדפיסים את כתב היד, קראו הרבה מאמרים כמו המאמר הזה. חפשו בגוגל "הוצאת ספר לאור", למשל, וקראו 4-5 מאמרים שפורסמו בנושא זה. כך תשמעו חוות דעת שונות של אנשי מקצוע שונים, ותוכלו להבין מעט את המושגים ואת שפת המו"לים שאליהם תפנו.

שיהיה בהצלחה!