פיקוד בים – אתגר… לבמאי

דילמות פיקוד ימי כפי שנשקפות בקולנוע

מגזין חיל הים, מדור פורטפוליו

כאנשי חיל הים, בוודאי נתקלתם באמרה הידועה: "פיקוד בים – אתגר לאדם". פיקוד לכשעצמו הינו נושא מורכב הצופן בחובו דילמות מרובות, אבל הפיקוד בתווך הימי, בו לעתים קרובות המפקד מבודד משרשרת הפיקוד וצריך לקבל החלטות לבדו – מורכב שבעתיים. לא בכדי הקולנוע "אוהב" דילמות שפוקדות את דרגי הפיקוד בכלי שיט במשימות היסטוריות (אמיתיות או בדויות) ושלל הסרטים מסוג זה שהפיקה הוליווד במאה ועשרים שנות קולנוע מעיד על כך. במקרים רבים, כפי שתיווכחו ברשימה שלעיל, הדילמה הפיקודית היא דווקא של הסגן, כנגד מפקד שדרך התנהלותו שנויה במחלוקת.

בכתבה זו נסקור כמה מאותם סרטי מופת ונציג את הקונפליקטים המלווים אותם. את המסקנות של מה נכון או כיצד צריך לנהוג נשאיר לכם לקבל, בעת שתצפו בעצמכם בסרטים הללו, או בעת שתנכחו בדילמות כאלה בכלי השיט שלכם במציאות…

"המרד על הקיין" (1954)
במאי: אדוארד דמיטריק
בכיכובו של המפרי בוגרט (בתפקיד קפטן קוויג)
על פי ספר באותו השם מאת הרמן ווק
תקציר העלילה: במהלך מלחמת העולם השנייה, מתרחשת על סיפון שולת מוקשים ישנה של הצי האמריקני דרמה שהצי טרם ידע: מפקד ספינה מודח מתפקידו על ידי סגנו, במה שיכול בהחלט להתפרש כמרד מובהק. הסרט עוקב אחרי סיפורה של ה"קיין" מהרגע שווילי קית', קצין צעיר, מוצב לשרת עליה, דרך פיקודו השנוי במחלוקת של המפקד הטרי פיליפ פרנסיס קוויג ועד להדחתו על ידי הסגן סטיב מאריק והמשפט הצבאי הבלתי נמנע. במשפט הצבאי המורכב צריכה צמרת הצי לקבוע האם המרד על הקיין היה צעד נפשע כנגד סמכות המפקד או צעד אמיץ שהציל את הספינה מטביעה ואת צוותה ממוות.
הדילמה הפיקודית: הסרט לא מתמקד בדילמות הרבות הפוקדות מפקד כלי שיט בימי מלחמה, אלא בדילמה המרכזית של קציני הספינה, ובראשם הסגן – האם להמשיך ולמלא את פקודותיו של המפקד, הנראות כבלתי סבירות, או לפעול כנגד מפקד הספינה.
הסרט מעניין מאוד מבחינה פיקודית מכיוון שהוא מציג שני "טיפוסים" של מפקדים: מפקדה הראשון של ה"קיין", קפטן וויליאם דווריס, הוא מפקד "ברדקיסט". הוא מקבל את פניהם של ווילי, הקצין החדש בספינה, כשהוא מרושל ובלי חולצה, מדבר אליו באנטיפטיות ולא מתנהל כמצופה מקצין בדרגתו וממפקד כלי שיט בצי ארה"ב. וכמובן, שכאשר המפקד מרושל ומעגל פינות כל הספינה נראית כך. ווילי לא מתרשם ממנו לחיוב ולא מסתיר את שביעות רצונו כאשר דווריס מוחלף בתחילת הסרט על ידי המפקד חדש, קפטן קוויג. קוויג הוא מפקד מהסוג השני – "פרפקציוניסט". הוא קפדן גם בדברים הקטנים, שואף להכניס סדר בספינה, פונה אל פקודיו ברשמיות ובנימוס כביכול ומנסה להנחיל היררכיה צבאית נוקשה, כיאה לכלי שיט של צי ארה"ב. אולם בעוד דווריס זלזל בפרטים כמו הופעה חיצונית וסגנון דיבור, הרי שהמקצועיות שלו ושל הצוות שתחתיו הייתה ברמה גבוהה, והדרישות שלו מאנשיו לא דמו לצורת ההתנהלות המרושלת שאפיינה אותו כביכול. קוויג, לעומתו, משקיע מאמצים כבירים בנושאים שוליים כגון לבוש ומשמעת, שולט בפקודיו באמצעות טרור והתעמרות, אך לא ממש יודע לנהל פעילות מבצעית בצורה מקצועית ויעילה, בלשון המעטה. כמובן שהצופים בסרט מעדיפים מפקד "רשלן" כדווריס מאשר "קפדן" כקוויג.
הדילמה הפיקודית של סגן מפקד הספינה, מאריק, נבנית במהלך הסרט, כשבהדרגה מחלחל לראשו הרעיון שקוויג עשוי להיות מעורער בנפשו. מאריק מנהל מחברת סודית בה הוא רושם את כל פעולותיו התמוהות של קוויג, כאסופת עדויות לאי-יציבותו של המפקד. שיאה של הדילמה מגיע לקראת סוף הסרט, כשה"קיין" נקלעת לסופת טייפון. הקשר עם המפקדה אבד, ובהיעדר פקודה אחרת קוויג דבק בהוראה האחרונה שנתקבלה ממפקדת הצי ומסרב לשנות קורס. בדילמה בין עמידה במשימה לבין שמירה על שלום הצוות והספינה, קוויג מכריע לטובת המשימה. מאריק, סגנו, לוקח פיקוד, מדיח את מפקד הספינה (אירוע שמעולם לא אירע במציאות בצי האמריקני בכל שנות קיומו) ומתמרן אותה לקורס מבטחים.
הסרט מסתיים כדרמת בית משפט שבה מוצגים לנו האספקטים המשפטיים, ואנחנו מבינים שהדילמה של מאריק סבוכה משחשבנו: אף על פי שקוויג אינו מפקד לרוחנו, הוא עדיין מפקד כלי השיט. זה לא יפריע לנו, כמובן, לצודד במאריק ובווילי, גיבור הסרט (הפרוטגוניסט, במינוח הספרותי), שעמד לצדו.

"צוללת 571-U "
במאי: ג'ונתן מוסטואו
בכיכובם של מתיו מקונוהיי, הרווי קייטל
תקציר העלילה: השנה היא 1942. הצוללת הגרמנית U-571"" נפגעת על ידי משחתת אמריקנית וממתינה לצוללת גרמנית נוספת שתסייע לה. האמריקנים, במקביל, זיהו בפגיעה הזדמנות פז להשיג את אחד מחלקיו של מצפין ה"אניגמה", שיעזור להם לפענח את הצופן הגרמני ולהשיג עליונות במלחמה. צוללת אמריקנית נשלחת במשימה מיוחדת: להתחזות לצוללת הגרמנית המסייעת ולהעלות צוות השתלטות על U-571"" כדי להשיג את מצפין ה"אניגמה". אולם התכנית משתבשת: בזמן שצוות ההשתלטות האמריקני תופס פיקוד על הצוללת הגרמנית, הצוללת הגרמנית שנשלחה לסייע מטביעה את הצוללת האמריקנית, וכעת נותר צוות ההשתלטות, בפיקודו של סגן מפקד הצוללת, מצויד בצוללת גרמנית שאינה מוכרת לו. על הסגן האמריקני, סגן טיילר, להגן על חיי צוותו ובמקביל לוודא שהמצפין יגיע בבטחה אל ידיהם של בעלות הברית, מבלי שהגרמנים יחשדו בכך.
הדילמה הפיקודית: כאן הדילמה הפיקודית היא ממוקדת וברורה, ונרמזת לנו כבר מהסצנה הראשונה בסרט. מפקד הצוללת האמריקנית מתוודה בפני סגנו, סגן טיילר, שהמליץ שלא לתת לו פיקוד על צוללת משלו. הוא מודה שסגן טיילר מקצועי, אמין ומוכשר, אבל מטיל ספק בבשלותו וביכולתו לקבל החלטה קשה שעשויה לגבות את חיי חבריו ואנשי הצוות למען העמידה במשימה. לאחר הקדמה זו, כצופים מיומנים אנחנו יודעים מראש מה תהיה הדילמה שיעמוד בפניה הסגן בהמשך הסרט…
הדילמה של הקרבה מול עמידה במשימה מלווה את טיילר לכל אורך הסרט. מצד אחד, המשימה – להביא את מכשיר ה"אניגמה" לידי בעלות הברית בכל מחיר, ומצד שני: בטחון הפקודים שלו. לבסוף, ברגעים הקריטיים, טיילר נוהג כמצופה ממנו ומסכן את הכל, למען המשימה החשובה. כדי להקל עלינו, הצופים, לקבל את ההחלטות שלו כסבירות, ברור לנו שהאלטרנטיבה – להיכנע בפני המשחתת הגרמנית – גם היא אינה אפשרות שתביא את הלוחמים האמריקניים אל המנוחה והנחלה.

"הצוללת" – "Das Boot" (משנת 1981)
במאי: וולפגנג פטרסון (סרט זה סלל את דרכו ובהמשך הוא ביים סרטי מופת נוספים כמו "הסיפור שאינו נגמר", "בקו האש", "אייר פורס 1" ו"טרויה").
בכיכובו של יורגן פרוכנוב
על פי ספר באותו השם מאת לותר-גונתר בוכהיים
תקציר העלילה: הסרט "הצוללת" יכול להיחשב לאבי כל סרטי הצוללת. הייחודיות שלו היא בכך שהוא אינו סרט "הוליוודי", אלא סרט גרמני, שמציג את נקודת המבט של אנשי הצוות הגרמניים, והמפקד שבראשם. למרות זאת, אנחנו כצופים, מוצאים את עצמנו מתחברים לדמויות "האויב" בקלות ומזדהים איתן במלוא העוצמה.
אחרי שהצוללת הגרמנית "U-96" מטביעה שני כלי שיט בריטיים, היא נפגעת מפצצות עומק שהוטלו ממשחתת שליוותה את השיירה הבריטית, ומצליחה להתחמק בקושי ועם נזקים רבים בגוף ובמערכות הצוללת. לאחר הפלגה ממושכת וסכנות רבות, המפקד והצוות כבר מצפים לחזרה המיוחלת לנמל המוצא, "לה-רושל" שבצרפת הכבושה, לפני חג המולד. אולם, פקודה מהמפקדה מורה לצוללת להפליג לנמל האיטלקי "לה-ספציה", מה שמכתיב הפלגה דרך מיצר גיברלטר הנשלט על ידי הצי הבריטי.
הדילמה הפיקודית: הדילמה הפיקודית המרכזית בסרט עוסקת אף היא בהכרעה שבין עמידה במשימה ומילוי הפקודות מלמעלה, לעומת האחריות כלפי חיי אנשי צוות הספינה, וכמובן רצונו לשרוד. נציין כאן שמפקד הצוללת וגיבור הסרט, קפטן להמן-ווילנברוך, אינו בדיוק איש המפלגה הנאצית או תומכו הנלהב של הפיהרר. ברמיזות רבות כבר מתחילת הסרט הוא מראה נאמנות צוננת למדי למשטר שבארצו ולמטרות המלחמה, ואף מעריץ צדדים מסוימים באישיותו של צ'רצ'יל. החלטתו להגיע לנמל הצרפתי נובעת ממצבה הקריטי של הצוללת והפקודה מלמעלה, המורה לו להיכנס לים התיכון ולהפליג לאיטליה דרך מיצר גיברלטר, בו נמצא כוח ימי בריטי, שולחת אותו למשימת התאבדות, שהייתה מאתגרת גם צוללת כשירה.
למרות הסיכויים האפסיים, הוא בוחר לבצע את הפקודות ולהפליג לגיברלטר. כצפוי, הוא מתגלה ומותקף על ידי הבריטים. הצוללת נפגעת קשה ושוקעת אל המצולות, אבל למזלה השקיעה נבלמת על ידי הר חול תת ימי. כעת הבריטים משוכנעים שהצוללת הושמדה ולמפקד יש הזדמנות לקבל את ההחלטה מחדש: האם להפליג אל הנמל הידידותי הקרוב ביותר או להמשיך ולבצע את המשימה, הגם שהוא יודע שהצוללת וצוותה לא ישרדו את הניסיון השני. כעת הוא מחליט להפר את הפקודה ולהפליג אל נמל הבית, ובכך מציל את חיי צוותו וחייו שלו. לא נקלקל לכם ונגלה איך הפרשה מסתיימת, רק נציין שבמלחמה כמו במלחמה, הסוף לא צפוי מראש…

"כוננות מיידית"
במאי: טוני סקוט ("אהבה בשחקים", "רומן על אמת")
בכיכובם של ג'ין הקמן ודנזל וושינגטון
תקציר העלילה: זהו אחד הסרטים הקלאסיים המציגים דילמה פיקודית בכלי שיט צבאי. גם הפעם הדילמה היא מנקודת מבטו של סגן מפקד הספינה והאופן שבו עליו לנהוג לאור אי הסכמתו עם פעולותיו של מפקדו הישיר, אולם הפעם מדובר על פעולות שיכולות להשפיע על שואה גרעינית ופרוץ מלחמת עולם שלישית…
העלילה מתרחשת על רקע משבר ברוסיה: כוח של ארגון מורדים משתלט על ראשי חץ גרעיניים, ומאיים לשגר אותם אל המערב. רב-סרן רון האנטר (דנזל וושינגטון) הוא קצין צעיר ומבטיח המגיע לשרת כסגן מפקד הספינה של הצוללת "אלבמה" – צוללת גרעינית המצוידת בטילים בליסטיים. מפקדה של הצוללת, קפטן פרנק רמזי (ג'ין הקמן), הוא שועל צי ותיק ונערץ אשר משרת בתפקידו מזה עשרות שנים. הצוללת יוצאת לאוקיינוס ומטרתה להמתין לאפשרות שבה תיאלץ לשגר מכת מנע גרעינית מקדימה נגד המורדים הרוסים. בין רמזי והאנטר מתגלעות מחלוקות באשר לניהול הצוללת והצוות, אך הוויכוחים נשמרים על אש נמוכה. לאחר שלוויינים אמריקאים מגלים שהרוסים מתדלקים את הטילים שלהם, ה"אלבמה" מקבלת פקודה לשגר טיל בליסטי בעל ראש נפץ גרעיני למטרות ברוסיה. תוך כדי ההכנות לשיגור, הם מקבלים הודעה נוספת הנקטעת באמצע. האנטר מתנגד לשיגור הטילים הגרעינים לפני אישור המסר, בעוד רמזי טוען שהפקודה תקפה כל זמן שלא התקבלה אחרת. מחמת הזמן הקצר העומד לרשותם, נחוצה הכרעה דחופה. האנטר לא מסכים לאשר את השיגור ורמזי פוקד לכלוא אותו באשמת מרד. האנטר בתגובה פוקד "לשחרר" את הקפטן מהפיקוד (שזו שפה יפה ל"להדיח" אותו) ואכן כך נעשה. יותר מאוחר בעזרת חלק מהקצינים רמזי שב ומשתלט על פיקוד הצוללת וכולא את האנטר, אך זה מצליח להשתחרר מכלאו בעזרת כמה קצינים מצדו וחוזר לגשר הפיקוד. לאחר מספר דקות מגיעה ההודעה מהמפקדה…
הדילמה הפיקודית: הפעם הדילמה היא באמת קשה ומזמינה דיון והחלפת דעות בקרב הצופים, במיוחד אם יש להם רקע בפיקוד ימי או בניהול משברי לוחמה אטומית ואיום גרעיני. מצד אחד, טענתו של מפקד הספינה, קפטן רמזי, נשמעת לנו הגיונית. בהיעדר פקודה סותרת, יש לבצע את הפקודה האחרונה שניתנה, במיוחד במצב כה הרה-גורל ומסוכן. ומצד שני, האפשרות שמא הפקודה האחרונה שהתקבלה מהמפקדה מבטלת את פקודת הירי, והסכנה הכרוכה בירי נשק אטומי לעבר מעצמה אטומית אחרת שלא לצורך, גורמים לנו לצדד בהסתייגותו של הסגן. בגלל הזמן הדוחק, הם נקלעים למצב דיכוטומי, שבו צריך להחליט ואין זמן לבדוק מה הוא תוכן הפקודה הנוספת שהועברה ורק אחר כך להחליט אם לשגר או לא. עקב ההחלטה שגויה לכאן או לכאן, עלולה לפרוץ מלחמה אטומית. לכאורה שני הטיעונים, הן של המפקד והן של סגנו, הגיוניים וסבירים, אך כאן מצטרף שיקול נוסף, שלכאורה אמור היה להכריע את הכף: רמזי הוא המפקד והחלטתו אמורה להיות זאת שקובעת, נכון? הסגן יכול לחלוק עליו, אבל לבסוף צריך לבצע את החלטתו של המפקד.
זה אולי נכון, כשנשק אטומי אינו מעורב בסיפור. אולם הנחיות השימוש בנשק אטומי מצוללת קובעות, כך לפי הסרט לפחות, שנדרש אישור גם של המפקד וגם של סגנו ואם אין את אישור שניהם, הרי שאסור לשגר. כוונתו של רמזי לעקוף את ההנחיה הזו ולשגר למרות סירובו של הסגן לאשר, היא צעד לא חוקי בעליל וזה מה שנתן לסגן את הלגיטימציה להדיח אותו.
אמנם יש כאן כמה דילמות הרות גורל – האם לשגר או להמתין ולקרוא את ההודעה שהתקבלה, האם לבצע את הוראתו של המפקד או לסרב פקודה בצורה הגובלת במרד, וכו' – אולם נראה ששני הקצינים בטוחים מאוד בצדקת דרכם לכל אורך הדרך, ואין להם ממש דילמה לגבי אופן פעולתם. הדילמה היא בעיקר אצל הצופים, שנשארים עם סימני השאלה גם לאחר שהמסך מוחשך.

דילמה נוספת ובעלת משמעות במהלך הסרט, היא הדילמה של הסגן בעת שהצוללת נפגעת מטיל טורפדו, ואחד המדורים עומד להיות מוצף לחלוטין ולהטביע את כלי השיט כולו. הסגן מורה לבסוף על נעילת המדור והפרדתו משאר הספינה, וזאת למרות שבאותו מדור נמצאים באותה העת שלושה מאנשי צוות הצוללת. הסגן דן אותם למוות בטביעה במדור המוצף, אבל מציל בכך את הצוללת כולה ואת שאר אנשי הצוות. דילמה זו חוזרת בספרות ובקולנוע. לשאלה האם זה נכון ומוסרי להקריב אנשים מסוימים על מנת להציל אחרים – אין תשובה קלה.

"אדון ומפקד"
במאי: פיטר ויר ("העד", "ללכת שבי אחריו", "גרין קארד", "המופע של טרומן")
בכיכובו של ראסל קרואו
תקציר העלילה: בשנת 1805, בעיצומן של המלחמות הנפוליאוניות ובשיא האיבה בין בריטניה לצרפת, ספינת הצי המלכותי "סרפרייז" ("הפתעה") מפליגה בדרום האוקיינוס האטלנטי תחת פיקודו של קפטן ג'ק אוברי הכריזמטי (ראסל קרואו). ההוראות של אוברי הן לאתר ולהשמיד ספינה צרפתית בשם "אכרון". במהרה מגלה אוברי שהמשימה אינה פשוטה היות שה"אכרון" מהירה ובעלת כוח אש רב מה"סרפרייז", ותידרש מיומנות רבה מצדו כדי לעמוד במשימה. נחישותו לדבוק במשימה חרף עמדת הנחיתות מול הספינה הצרפתית מעמידה אותו בקונפליקט מול רופא ומדען הספינה, שהוא במקרה גם חברו ויועצו הטוב ביותר. כשה"סרפרייז" מגיעה לאיי גלפגוס באוקיינוס השקט, בזמן שהמדען אוסף ממצאים שיכולים להקנות לו תהילת עולם (ועם קריצה לתגליותיו של צ'רלס דרווין באיים אלה, כ-30 שנה מאוחר יותר) – מתגלה שוב ה"אכרון" והמרדף נמשך…
הדילמה הפיקודית: הסרט משופע בדילמות פיקודיות שמלוות את קפטן ג'ק אוברי, עם דגש על כובד האחריות שרובץ על כתפיו והבדידות בקבלת ההחלטות, עם יוצא הדופן של יועצו וחברו הטוב, ד"ר מטורין. דילמת הנכונות להקריב פקוד לטובת בטחונה של הספינה וצוותה עולה בשלב מוקדם יחסית בסרט, כאשר בסצנה דרמטית למדי, נדרש הקפטן להכריע בין מותו הוודאי של אחד המלחים, ובין גורל הספינה כולה. הוא נאלץ לקבל החלטה בתנאי סערה, ועושה זאת בכאב רב. יש כאן מטאפורה מקורית: אוברי ממש נאלץ "לחתוך" (מילולית וכדימוי גם יחד), דהיינו לקבל את ההחלטה באחת, והוא אכן חותך את החבל שקושר את אחד המלחים שלו ובכך אובד המלח בתוך הסערה ואילו הספינה כולה ניצלת מטביעה.
דילמה נוספת נוגעת לדבקות במשימה לאור הסכנה שעומדת מולם: מהר מאוד ברור לכולם שלספינה הצרפתית יש יתרון ברור, ובהיעדר קשר עם פיקוד הצי יש לגיטימציה מסוימת למפקד לסגת מהפקודות לפי שיקול דעתו האישי. אך בדומה לקפטן רמזי ב"בכוננות מיידית", גם כאן דבק הקפטן בפקודה האחרונה שהתקבלה, עד שתגיע אחרת.
דילמה חביבה נוספת שייחודית לסרט זה, היא הדילמה בין המטרות הצבאיות ובין המטרות המדעיות של הספינה. באיי גלפגוס, כ-30 שנה לפני ביקורו ההיסטורי של דרווין באיים, מדען הספינה אוסף ממצאים חשובים ביותר לעולם המדע. אולם הגילוי הפתאומי של ה"אכרון" מאלץ את אוברי להכריע בין המשימות, ולמורת רוחו של ידידו המדען הקפטן זונח את המשימה המדעית לטובת זו הצבאית. שילוב נחמד בין המטרות משתמש במדע, לכאורה, בתכסיס שיעזור ל"סרפרייז" להתגבר על ה"אכרון": באמצעות התבוננות בחרקים שאסף המדען בגלפגוס, קפטן אוברי עולה על רעיון שיכול לסייע לו במשימתו…

"המרד על הבאונטי" (1962)
במאי: לואיס מיילסטון ("על עכברים ואנשים", "במערב אין כל חדש", "אושן 11" – המקורי)
בכיכובו של מרלון ברנדו
מבוסס על סיפור אמיתי.
תקציר העלילה: ספינת הוד מלכותה ה"באונטי" יוצאת מנמל פורסמות' בשנת 1787, בדרכה לטהיטי כדי להביא חזרה לבריטניה מטען של עץ הלחם האגדי. קפטן וויליאם בליי הקשוח יעשה הכל להזדרז במשימתו ולבצע אותה על הצד הטוב ביותר, והוא לא יהסס להשתמש בכל אמצעי, אכזרי ונוקשה ככל שיידרש, כדי להאיץ בצוותו. אולם גן העדן שנגלה אליהם בטהיטי וההתנגדות לפיקוד הנוקשה על ה"באונטי" ועריצותו של בליי גורמים להתרופפות במשמעת. בדרכם חזרה לאנגליה, הקצין הראשון כריסטיאן פליישר מוביל את מלחי הספינה למרוד בקפטן, ומשאיר אותו ביחד עם נאמניו בסירת הצלה בלב האוקיינוס. באחד מהניווטים המדהימים בהיסטוריה של הימאות, מגיע בליי חזרה לבריטניה ומדווח על התקרית, ומצוד מתפתח בעקבות המורדים. צוות המורדים, מצדו, עושה את דרכו חזרה לטהיטי ולמסע יוצא דופן בהיסטוריה של הצי הבריטי ובכלל.
הדילמה הפיקודית: ה"מרד על הבאונטי" מציג את הדילמה הפיקודית הבסיסית בצורה המופשטת: משימה מול אנשים. קפטן בליי הוא מפקד מוכוון משימה, שואף בכל מאודו להקדים את הגעתו לטהיטי כדי לקצר את לוחות הזמנים להשלמת המשימה, מעמיס כמות כפולה של עצי הלחם כדי להביא עמו כמות גדולה ממה שהוגדר לו ולא ייתן לדבר לעמוד בדרכו. הוא לא יהסס לסכן את צוותו בסערות של כף הורן או להעמיד את אנשיו בסכנת התייבשות ומוות בצמא בגלל כמות המים הנדרשת להשקיית שתילי עץ הלחם. סגנו, פליישר, הוא ההיפך המוחלט ומתנגד לקיצוניותו של הקפטן. כשאחד המלחים משתגע עקב שתיית מי ים פליישר משקה אותו במים מתוקים ומפר את פקודת הקפטן להגביל את מנות השתייה. בדומה ל"מרד על הקיין", הדילמה שמלווה את הסגן היא האם עריצותו של הקפטן היא עילא להדחתו, מבלי שצמרת הפיקוד של הצי הורתה על כך. להבדיל מהמצב על ה"קיין", על ה"באונטי" לא נשקפה סכנה מידית לכל אנשי הצוות בעת השתלטותו של הסגן על הספינה, וברור לפליישר שמשפט צבאי ישלח אותו לחבל התלייה. לקראת סוף הסרט, בשונה מהמציאות כפי הנראה, פליישר מחליט לעזוב את אי המבטחים – פיטקיירן, כדי להפליג לאנגליה ולדווח על עריצותו של בליי, אבל אנשי צוותו מונעים זאת ממנו בדרך מקורית…