טבע הדברים, גיליון 213, יולי 2013

צוללים עומדים בשורה על צוק תת-ימי בעומק 30 מ' מתחת לפני הים, מחזיקים מעמד בזרם מטורף בעזרת חבל הקשור לוו הנעוץ היטב בשונית, ומתרגשים. למולם, סרט הטבע מתרחש בשידור חי ביותר: להקת ענק של דגים נעה במקום מול הזרם העז, וזוג כרישים מבליח מתוכה כאילו הוא חלק מהלהקה. באותו רגע ממש, כריש אחר חולף מול עיניהם, כמעט במרחק נגיעה, ומייד כל העיניים מוסטות אליו, עד שהוא נעלם בכחול. דגי "נפוליאון" גדולים וסקרנים מבקרים את שורת הצוללים ובוחנים אותם מקרוב, אחד אחד, נהנים מתשומת הלב או מדגדוג הבועות שפולטים הצוללים. ואז עוד זוג כרישים מופיע, ושוב שורה של צוללים מלאי אדרנלין מפנים אליהם את המבט, או המצלמה, או ההתרגשות.
אלה היינו אנחנו, באתר ה"בלו קורנר" (=הפינה הכחולה) במסע שלנו לפלאו.

פלאו היא מדינת איים בת כ-250 איים במערב האוקיינוס השקט. מבחינה גאוגרפית היא חלק מאזור האיים של מיקרונזיה, אבל לא חלק מאותה מדינה. מדרום לאיי פלאו שוכנת המדינה בעלת מספר האיים הגדול בעולם, אינדונזיה (כ-17,000 איים!) וממערב – סגניתה, הפיליפינים (כ-7,000 איים).
פלאו הזעירה היא מדינה עצמאית, רפובליקה נשיאותית, וחיים בה כ-21,000 תושבים בלבד.
כל האזור הזה של מערב האוקיינוס השקט, הכולל את פלאו, אינדונזיה, הפיליפינים ועוד הרבה מאוד קבוצות איים, הוא אולי האזור העשיר ביותר בעולם, מבחינת החיים מתחת למים.
סביב האיים של פלאו שוכנת אחת משוניות האלמוגים העשירות והדרמטיות שיצא לי לראות, עם שפע של אלמוגים, להקות דגים, כרישים, מנטות, מדוזות ועוד. ולא רק עושר החיים מרשים: הטופוגרפיה התת-ימית מרתקת, שפע של מערות רחבות ידיים יוצרות עניין רב, קירות סלע תלולים מגמדים את חבורת הצוללים שצוללת לאורכה והג'ונגל הצפוף שמעל המים – מעצימים את החוויה.

משני צדי התעלה
אנחנו יצאנו להפלגה בת 7 ימים על-גבי אוניית מחקר לשעבר, שעברה הסבה כדי לתפקד כספינת צוללים מפנקת, בית מלון שט שלוקח אותנו למסע למיטב אתרי הצלילה של פלאו.
הספינה Ocean Hunter היא בבעלות של זוג ישראלים מקסימים – טובה ונבות בורנובסקי – בעלי מועדון הצלילה הוותיק בפלאו Fish and Fins.
מהאי המרכזי קורור הספינה שלנו הפליגה דרומה לעבר "התעלה הגרמנית", המכונה כך מכיוון שעד מלחמת העולם הראשונה פלאו היתה בשליטה גרמנית. את התעלה יצרו הגרמנים באופן מלאכותי, על-ידי סדרה של פיצוצי דינמיט בשונית האלמוגים שעוטפת את האיים, פשוט כדי לקצר את הדרך עבור הספינות שמובילות פוספטים מהמחצבות שבאיים הדרומיים לנמל בקורור.
היום, יותר מ-100 שנה לאחר שנוסדה התעלה הזו, היא כבר "חלק מהנוף" ועדיין הספינות משתמשות בה כדי לצאת ולהיכנס לאיים המוגנים על-ידי שונית אלמוגים. גם זרמי המים, ובעקבותם בעלי החיים, עושים שימוש בתעלה המלאכותית. וזה העניין שמוצאים בה הצוללים, כמובן.
בתוך התעלה הזו שוכנת "תחנת ניקוי" של מנטות. זהו מקום שבו המנטות, חיות ים מלאות הוד והדר, באות להתנקות על-ידי דגים שניזונים מהטפילים של המנטות.
מנטה ריי הוא הגדול במחבטנים, קרובי משפחתם הפחוסים של הכרישים. מוטת הכנפיים שלהם עשויה להגיע לכדי 9 מטרים, ומשקלם לכשלוש טונות. למרות גודלו העצום, זה יצור שליו מאין כמוהו, שנע באציליות וניזון מפלנקטון. הפלנקטון שמהווים את מזונו הם סרטנים זעירים, זחלים של דגים וחסרי חוליות, ביצים ותוצרי רבייה הנסחפים במים, וגם דגיגים זעירים הנעים עם הזרם.
ובאמת, כשאנחנו ביקרנו אותן, המנטות היו באמצע הארוחה:
הן רקדו מעלינו במחזה מרהיב ומתמשך (גם אם קצת מרחוק) של סלטות חוזרות ונשנות אל תוך ענני הפלנקטון. לברי המזל יצא לפגוש את המנטות מקרוב, חוויה מרגשת שקשה לתאר במילים.

פינה כחולה בלב
אתר הצלילה הידוע ביותר בפלאו, לא רחוק מהתעלה הגרמנית, הוא "הבלו קורנר" שעליה כבר סופר. ז'ק איב קוסטו, חוקר האוקיינוסים הידוע וממציא הצלילה המודרנית, ביקר בפלאו והכריז על האזור הזה כבעל קירות האלמוגים המרשימים ביותר שראה. ככה זה בבלו קורנר. זו צלילה סטטית, בו אנחנו נועצים את עצמנו לשונית באמצעות וו מיוחד שלמעשה אי אפשר בלעדיו. מדובר כאן בזרם עוצמתי במיוחד, הרבה יותר ממה שהכרתי לפני כן. כך ניצבים שורה של צוללים על צוק תת-ימי בזרם אדיר, וחוזים בלהקות של ג'ק-פיש וברקודות, כרישים שמפטרלים בתוך ומסביב להקות הדגים, צבי ים ועוד. מי שלא ראה כריש מקרוב לפני כן, עשוי להיבהל כאן, אבל מי שכבר מכיר ואוהב להיות בקרבת המלכים של הים, יקבל כאן מנת יתר.
רובים ואלמוגים
ה-Ocean Hunter מרימה עוגן ולוקחת אותנו דרומה, לאיים הדרומיים של פלאו. באי פלליו יש גם שוניות אלמוגים עשירות כמו בכל פלאו, וגם הסטוריה עקובה מדם מהמיטב של מלחמת העולם השנייה. המלחמה הזו, שלא פסחה כמעט על אף חלקת גן עדן של מערב האוקיינוס השקט, היכתה גם בפלאו. באי פלליו היה שדה תעופה יפני חשוב, והאמריקנים היו נחושים בדעתם לכבוש אותו כדי להוות ראש גשר להתקפה מרכזית על איי הפיליפינים הסמוכים. לכן באי פלליו ניטש אחד הקרבות העקובים מדם בזירה הפסיפית, וגם מספר רב של אוניות מלחמה ומטוסים מצאו את סופם על קרקעית הים. בחלק מאלה צללנו.
באונייה אחת למשל,המכונה "ספינת הקסדות" בהיעדר מידע מדויק על זהותה, אפשר למצוא כמויות גדולות של תחמושת וציוד צבאי: מכונות ירייה, מגפיים, פגזי תותחים, מערומי קסדות (שנתנו לספינה את שמה העדכני) וגם ארגזים שלמים של בקבוקי סאקי, שמרמזים על זהותה של הספינה…
צלילה נוספת לתוך ההסטוריה של המלחמה, מתבצעת אל שבריו של מטוס יפני שהופל, וצנח על קרקעית רדודה שמאפשרת צלילה אליו. המטוס שבור לשניים, הזנב המרוסק מונח כמה עשרות מטרים משאר הגוף, אבל במבט מקדימה או מעל – כלי הטיס נראה כמעט שלם. צלילה מסביב למונומנט התת-ימי משרה אווירה דרמטית, כאילו נכנסו לתוך סרט דוקומנטרי בערוץ ההסטוריה.

האגם הנעלם
אבל בפלאו לא צריך הרבה כדי לשנות אווירה, יש הכל מהכל. הספינה שטה לתוך המבוך הימי הקסום ביותר שראיתי מעודי, לעבר היעד הבא: אגם המדוזות. "המבוך" הזה, הידוע בשמו Rocky Islands (איי הסלע), הוא חלק גאוגרפי מרהיב בקבוצת האיים של פלאו. מקבץ אדיר של איונים וסלעים בצורת פטרייה המזדקרים מתוך מי טורקיז שקופים ומכוסים בצמחייה טרופית עבותה.
בין פסיפס האיים הזה שוכנות לגונות קסומות של מי טורקיז, ובאחת מהן הספינה עגנה כדי שאנחנו נוכל לצאת למסע יבשתי לעבר אגם המדוזות. כדי להגיע אליו אנו נדרשים לטפס כרבע שעה במדרון תלול, אשר מדרגות עץ קובעו בו כדי להקל את המלאכה. לאחר הטיפוס, ירידה תלולה מביאה אותנו חזרה לגובה פני הים, אבל בעומק האי. שם נגלה לעינינו אגמון חבוי, שהמים שממלאים אותו הם מים הים המחלחלים דרך מסלע הכורכר, וכמובן מי גשמים. למרות זאת, האגם הוא סביבת חיים מבודדת מהים הפתוח, ודייריו התת-ימיים כלואים בו לנצח. מסיבה זו בדיוק, באנו לצלול איתם.
הדיירים הידועים ביותר של האגם, כפי ששמו מרמז, הן המדוזות. בהיותן מבודדות וללא טרף שיהווה להן מזון, המדוזות הללו סיגלו לעצמן אורח חיים שונה: ברקמות הגוף שלהן הן מאכלסות אצות חד-תאיות, שכדרכן של צמחים – מפיקות חמצן ומזון בעזרת אור השמש. מסיבה זו המדוזות מבקשות תמיד את אור השמש, ומתרכזות במרכז האגם וקרוב לפני השטח, היכן שמואר היטב. ומסיבה זו במהלך אלפי שנים איבדו המדוזות את עוקצן, שהרי את השמש ממילא אי אפשר לעקוץ…
כדי לא להזיק למדוזות, אסור לצלול באגם בצלילת מיכלים, אבל לשחות איתן בעדינות מותר. כך גלשנו לאיטנו לתוך המים החמימים של האגם, מצוידים במסיכה וקנה נשימה, סנפירים ומצלמה. קשה לתאר את האווירה הקסומה שמשרה עליך האגם הזה, עם מימי האיזמרגד שרבבות מדוזות יפהפיות שטות בו. שעתיים של שחייה איתן הותירו אותנו במעין טראנס של מדיטציה רגועה, אבל גם נפעמים מהחוויה המיוחדת של פלאו.