חלום ליל חורף

מגזין "אתנחתא", גיליון 12, מרץ 2006

בגיליון 11 של "אתנחתא" כבר ישבנו על הסיפון, ללא אורות ניווט, עם תרמוס קפה מהביל ואולי גם פרטנר/ית טוב/ה, והבטנו על שמי הצפון הקסומים. הכרנו את פולריס (כוכב הצפון), העגלות, הנסיכה קסיופיאה והגענו למסקנה שהכרת שמיים זה תחביב מלהיב.
כעת, כשמיטב שמי החורף פרוסים מעלינו בתחילתו של ליל, נפנה מעט את מבטנו מהצפון ונביט פשוט למעלה, למרכז השמיים של החורף.

אין כמו השמיים בחורף. קבוצות הכוכבים היפות ביותר בשמיים, שבלילות הקיץ נמצאות מול צידו האחר של העולם, מתנוססות כעת במרכז השמיים ופורסות בפנינו את תמונת השמיים המרהיבה ביותר שאפשר לראות בעין בלתי מזוינת.

6 כוכבים בהירים (כוכב אלפא, כזכור, הוא הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים אליה הוא משתייך) של 6 קבוצות כוכבים מענינות יוצרים משושה ענקי, שעם קצת דמיון ומעט גמישות ניתן לדמותו למשושה משוכלל, שאורך 6 צלעותיו שוות זו לזו.
זהו משושה החורף הנודע, כרטיס הכניסה ווהזמנה הזוגית שלנו למועדון שמי הצפון.

ונתחיל, איך לא, מהקבוצה היפה ביותר בשמיים.

נהוג לחשוב שיופי הוא בעיני המתבונן, או שעל טעם ועל ריח אין להתווכח. אז באמת – אין טעם להתווכח על כך שאוריון הצייד זו קבוצת הכוכבים היפהפייה ביותר בשמיים, המרשימה ביותר וגם המפורסמת ביותר (או המוזכרת בסיפורים וסרטים). מכיוון שקו המשווה השמימי חוצה אותה, ניתן לראותה מכל מקום על פני כדור הארץ ואין כמעט תרבות קדומה כלשהי שלא הכירה והוקירה את הקבוצה הזו, וייחסה לה דמות צייד או לוחם.

רגל ימינו של הצייד היא הכוכב הבהיר בקבוצה. ריג'ל, ענק כחול עצום בגודלו שרדיוסו גדול מרדיוס ההקפה של נוגה את השמש שלנו (מכאן ניתן להבין עד כמה גדול ריג'ל מהשמש), הוא אחד מקודקודי המשושה שלנו. אולם לפני שנמשיך עם המשושה נישאר לעוד רגע עם אוריון. לציידינו רגל נוספת, 2 כתפיים וראש קטן מעליהן. כתף שמאל, הכוכב השני בבהירותו הקבוצה (אבל עקב טעות הסטורית דוקא הוא מכונה האלפא שלה, וריג'ל הבהיר ממנו זכה להיות רק הביטא) הוא ענק אדום גדול ובוהק בשם ביטלג'וס. ביטלג'וס התפרסם במחוזותינו ככוכב הולדתם ומוצאם של פורד פרפקט וזאפוד ביבלרוקס, גיבורי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הנהדר של דאגלאס אדאמס. הצייד אוריון עונד חגורה נהדרת עשויה שלושה כוכבים בהירים (וידועה בשמה orion’s belt והתפרסמה גם היא, בעיקר בסרט "גברים בשחור") ובחגורה יש לו חרב חדה. החרב והחגורה יחדיו יוצרים תת-קבוצה לא רשמית אבל שימושית – הלא הוא חץ הצפון המצביע כל הלילה בקירוב טוב מאד לכיוון הצפון הגיאוגרפי של כדור הארץ. בלילה חורפי ומעונן, במידה ששמי הצפון עטויי עננות והעגלות וכוכב הצפון נבלעים באובך עד שאינם נראים, חץ הצפון יכול להחליפם ולשמש לנו מצפן שמימי חלופי.

נניח לרגע לצייד ונמשיך ממנו הלאה לקודקוד הבא של המשושה. כמו לכל צייד שמכבד את עצמו, גם לאוריון 2 כלבי ציד נאמנים שנמצאים תמיד איתו – 2 קבוצות כוכבים שכוכבי האלפא שלהם הם שניים מקודקודי המשושה. אם ניקח שמאלה מריג'ל (=ביטא אוריון) נגיע לכוכב הבוהק והבהיר ביותר בשמיים. למעשה, סיריוס הוא גרם השמיים הבהיר ביותר בשמיים, אחרי השמש, הירח ושניים או שלושה כוכבי לכת. סיריוס כל כך בהיר, עד שאין תרבות קדומה שהפנתה מבטה לשמיים ולא ייחסה לו חשיבות עליונה. אצל האצטקים הוא מסמל את האל קצלקואטל. הספינקס הענקי בגיזה שבמצרים משתחווה לכיוון זריחתו של סיריוס בתקופת הגאות בנילוס ואילו היוונים ראו בו ראש של כלב גדול – למעשה הראש של קבוצת הכלב הגדול (Canis major). אם ניקח מסיריוס עוד צלע-משושה אחת למעלה (השווה באורכה למרחק בין ריג'ל לסיריוס) "ניפול" בדיוק על הכוכב פרוקיון, אלפא קאניס מינור (Canis minor) – הבהיר בקבוצת הכלב הקטן.
כעת, משיש לנו כבר אמת מידה ברורה לאורכה של צלע המשושה, אפשר להמשיך בקלות הלאה אל לקודקוד הרביעי, השייך לקבוצת מזל תאומים. קאסטור ופולוקס, כוכבי האלפא והביטא של תאומים, הם בעלי בהירויות דומות, ומייצגים את הראשים של שני התאומים.
בקודקוד הבא של המשושה נמצא קאפלה, האלפא של קבוצת העגלון, שהיא בעצמה מעין מחומש קטן ולא משוכלל. קאפלה הוא הכוכב השישי בבהירותו בשמיים, תואר כבוד לא מבוטל אם נזכור שבשמיים כ-6000 כוכבים שאפשר להבחין בהם בעין בלתי מזוינת.
הקודקוד האחרון שנותר לנו הוא אלדברן, הבהיר בקבוצת מזל שור (=אלפא טאורוס). אלדברן הוא ענק אדום, כוכב גדול וקר בגיל העמידה של כוכבים, העומד לסיים את חייו ככוכב בוער ופולט קרינה חזקה ולעבור לשלב ננס לבן מצומק וקר, לפני שיגווע.
כעת אנו רואים שהמשושה כולל בתוכו שתי קבוצות כוכבים מתוך גלגל המזלות, שור ותאומים. מה שמייחד את תריסר קבוצות המזלות הוא פשוט שהן הקבוצות שנמצאות על מישור ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, כך שאם איתרנו 2 מהן, חזקה עלינו שזיהינו כבר את המישור הדמיוני של גלגל המזלות. מישור זה נקרא מישור המילקה (מלשון ליקויים, מכיוון שבו מתרחשים ליקוי החמה. The ecliptics באנגלית) והוא מסומן על כל מפת שמיים. אם נמשיך להתבונן בשמיים נזהה על המישור הזה גם את מזל סרטן, אריה, בתולה, מאזניים וכן הלאה, ככל שהשנה מתאחרת ו/או הלילה מתקדם.

אם נמשיך הלאה מאלדברן, בהמשך המשושה נגלה שחזרנו הביתה אל ריג'ל, ביטא אוריון ורגלו הימנית של הצייד הנהדר. כעת נסתכל במבט כללי על המשושה כולו, על 6 קודקודיו: אוריון הצייד, 2 כלבי הציד שלו, מזל תאומים, העגלון והשור, ונראה שבאמת הן יוצרות יחדיו משושה שהוא כמעט משוכלל. בו בעת נגלה גם שאם אנחנו מכירים את משושה הקסם וזוכרים את שמי הצפון, הרי שהשמיים הפכו לנו לידיד קרוב שככל שאנחנו מכירים אותו יותר כך אנו רוצים להעמיק ולדעתו.

זהו הזמן למזוג עוד כוס תה מהתרמוס, לקפל את מפת השמיים, להתכרבל במעיל או בשמיכה, לעצום עיניים ולחלום על כוכבים…
כיפת השמיים – נעים להכיר.