הים בעיר שממול

מתחת למים בעקבה השכנה

מגזין "צלילה", גיליון 35, מאי 2005 (כתבה נוספת פורסמה גם במגזין "טבע הדברים", גיליון 108, אוקטובר 2004)

אנחנו רגילים לראות אותה ממול: בתים לבנים קטנים מתחת להרים אדומים גדולים. בדרך כלל אנחנו לא מתייחסים אליה ושוכחים שהיא חולקת עמנו את אותו ים ממש. אבל האמת היא שבעקבה יש ים צלול וכחול וגם כמה אתרי צלילה נהדרים. למרות זאת, תיירות הצלילה שם לא ממש מפותחת. אילת יכולה להתגאות מול שכנתה הירדנית: בעקבה יש מספר מצומצם של מועדוני צלילה ורמת הארגון שלהם ירודה. והם גם לא ממש כורעים תחת עומס הצוללים, בלשון המעטה. בהחלט סיבה טובה מבחינתנו לפקוד אותה ולהכיר מקרוב את הצד השני של המפרץ. וחוץ מזה – איפה עוד יש לנו סיכוי לצלול בחצר של ממלכה?

מסוף ערבה שומם. ישראלים לא מרבים לבקר בירדן בימים אלו, על אף השלום והידידות. ולמרות זאת עקבה מלאה בתיירים. מסתדרים גם בלעדנו. כשאני עובר בחנויות ובמסעדות בעיר המקומיים מנסים כל הזמן לנחש: "אינתה מין אל מגר?" ("אתה מהונגריה?") זה ההימור הרווח, אבל "הלבישו" עליי גם בריטי, יווני, גרמני והולנדי. אוסטרלי היה הניחוש המועדף עליי, והתפתיתי לאשר את הטעות ב-"cheers mate".
"להא, אנא מין אשראיל" אני עונה בחשש קל, ונדמה לי שאני מפתיע מעט את השואל. אם יש שלום, אני שואל את עצמי, למה אין תיירות מישראל?
אני נזכר בימים לא רחוקים שבהם בעיר השכנה, אילת, היו לא פחות תיירים. למרות זאת, עקבה לא נראית כמו אילת וגם לא תראה בקרוב. עושה רושם שהעיר מבולגנת משהו, עבודות בניה ועפר בכל מקום, החופים והטיילת לא מנוצלים לתיירות ויש הרגשה כללית שבעקבה עוד לא ממש למדו לקלוט תיירות.

עקבה – לצלול כמו מלך

גם בענף הצלילה מעט מורגשת ההזנחה. לאורך חוף הארוך פי שניים מהחוף הישראלי במפרץ, יש פחות מרבע מועדוני צלילה מאשר אצלנו ורובם לא קרובים לרמת הארגון והיעילות של המועדונים בישראל. טוב, הם גם לא ממש כורעים תחת עומס הצוללים. למעשה קצת מפתיע שזה המצב: בחוף הירדני של עקבה מספר לא מבוטל של אתרי צלילה מצוינים, מים כחולים וצלולים ועלויות נמוכות יחסית עבור התייר המערבי. בשנים האחרונות גם גוברת בה המודעות לסביבה הימית בכלל ולספורט הצלילה בפרט. המלך עבדאללה, כמו אביו המנוח, הוא חובב ים מושבע. וילת הנופש שלו נמצאת בקצה הצפוני של מפרץ עקבה ממש בסמוך לגבול עם ישראל. מהמעגן הפרטי שלו יוצאות יאכטות פאר מהצי המלכותי בליווי כלי-שיט יצוגיים קטנים. גם סירות סקי, אופנועי ים ובננות הם חלק מהפעילות הימית שעוסקת בה משפחת המלוכה כשהיא מגיעה לנופש בעקבה בסופי השבוע. המלך עבדאללה בכבודו ובעצמו דואג מקרוב לענף הצלילה: למעשה חלק מאתרי הצלילה המלאכותיים בעקבה היו פרי יזמותו המלכותית של הוד מעלתו, וגם ההכרזה על פארק השלום הימי של ירדן (Jordans Marine Peace Park). הפארק הוכרז לפני מספר שנים כתכנית עתידית לשיקום הריף, שסובל מלחץ דייג מסיבי ועגינת כלי שייט במקומות שאינם מיועדים לכך. אבל כשזה נוגע לשמירת הסביבה דברים זזים לאט: בינתיים האכיפה חלה בעיקר על מתרחצים וצוללים והדייג הלא חוקי ממשיך. אולי בשל כך אוכלוסיית הדגים קצת דלילה בחלק מהאתרים בניגוד לשונית האלמוגים העשירה והצבעונית.

ה-CEDAR PRIDE: היפהפייה הנמה

אין עוררין על כך שהמיכלית הטבועה CEDAR PRIDE היא אתר הצלילה מספר 1 בממלכה. בעצם היא צלילת wreck (צלילה לשברי כלי-שיט טבוע) מהליגה הלאומית ולא צריכה להתבייש בחברת אחיותיה המפורסמות מדרום סיני ומיצרי גובאל. במקור נקראה האונייה סאן ברונו והיתה בבעלות ספרדית, אך קיבלה את שמה החדש כשנמכרה לחברת ספנות לבנונית ב-1982. מספר חודשים לאחר מכן פרצה שריפה על סיפונה, וגורלה של האונייה נחרץ. היא החוזקה בנמל משך 3 שנים עד שבעליה מסר אותה לידי המלך עבדאללה שמיהר בהתלהבות להטביע אותה כריף מלאכותי. מטרתם של ריפים מלאכותיים כדוגמתה היא בדרך כלל למשוך צוללים לאתרים אלו ובכך להוריד את לחץ הצוללים מאזורי השונית הטבעית, אולם ה- CEDAR PRIDE הוטבעה דוקא מעל ריף טבעי עשיר, כך שזו צלילה שמשלבת בין wreck מרשים לריף צבעוני וחי. הענקית בת 90 המטרים מונחת על הדופן השמאלית שלה, בזוית נטייה קלה למעלה. כשמתקרבים אליה מכיוון הירכתיים צלליתה המרשימה מגיחה מתוך המים הכחולים. רוחבה 25 מטרים כך שצידה הימני נמצא בעומק של פחות מ-10 מטר מתחת לפני הים. האונייה מונחת כאמור, על שתי שוניות טבעיות כך שבאמצעה ישנו מעבר בין שתי השוניות, מעין מנהרה מלאכותית מתחת לגוף הענקי. את תקרת המנהרה המלאכותית הזו מכסים אלמוגים רכים וספוגים צבעוניים, ודגי זהרון משוטטים ביניהם.
בצידה השני, הצד של הסיפון, נגלה מראה מרשים ביותר, אולי המרשים בצלילה כולה: התרנים האדירים שעדיין מחוברים לאוניה, מכוסים באלמוגים רכים וססגוניים. דגי קיסר ופרפרונים מטיילים מסביב וקרני השמש שמעל משלימות את המראה המרהיב. בצד של הסיפון ישנם מספר פתחים המאפשרים חדירה לתוך המדורים הפנימיים של האוניה. לו היתה במים טריטוריאליים ישראלים אין ספק שצוותים של צוללים טכניים היו חוקרים וממפים כל סנטימטר מתוך נבכי האוניה ותעשיה שלמה של צלילות טכניות היתה סביב ה"אוצר" הזה. אבל בירדן עדיין לא מוכנים לזה, ספורט הצלילה לא מספיק מפותח, וחדירה לכלי שייט נתפסת כדבר מסוכן ואסור. מתחת לחרטום האוניה אזור מוצל המוגן מקרני השמש ומספק מסתור לדגים רבים שמעדיפים את האפלה. זהרונים, טורפים ליליים המצויידים להגנתם ב-13 קוצים ארסיים, מורנות שמתפתלות בין הסדקים ומנצלות את גופן הגמיש כדי ללכוד בליל דגים שישנים בכוכים ועוד.
במבט רחב ורחוק על היפהפייה הנמה היא נראית הכי מרשימה, לדעתי. שלמה ומורכבת, צבעונית ושטופת קרני שמש, שוכבת על צידה ומזמינה. חגיגה לצוללים. צלילה אחת ב- CEDAR PRIDE לא מספיקה ומשאירה טעם של עוד.

מדברים אל הקירות

מלבד גולת הכותרת, ירדן משופעת בקירות אנכיים מרשימים, המשתפלים מטה לעומק רב. צוללים רבים נמשכים לצלילות קיר כאלו, בגלל הטופוגרפיה המרשימה והכחול העמוק שמתחת. "מצוק" כזה ניתן למצוא בדרום החוף הירדני, ממש על הגבול עם סעודיה ולא בכדי נקרא האתר the Saudi border. על המצוק תלויים אלמוגים ססגוניים וצבעוניים ועל גבי "מרפסות" בסלע ישובים דקרים גדולי מידות, שהם מהגדולים שבטורפי השונית, ממתינים לטרף חולף. לאורך הקיר הזה אפשר לפגוש בצב ים גדול, נעזר בזרם הקליל שמסיע אותו לאורך הקיר, ממנו הוא קוטף מדי פעם גוש אלמוגים עסיסי. צב הים הוא זוחל כמובן, וחייב לעלות לנשום אויר מדי 10-20 דקות, אבל בין נשימה לנשימה הוא מספיק לעבור כברת דרך נאה לאורך הריף ולנגוס בכמות נכבדה של אלמוגים.
הזרם במפרץ אילת נע ככלל נגד כיוון השעון, ולכן לאורך חופי עקבה ישנו זרם צפוני, הנע צפונה באיטיות. הזרמים לא חזקים באזור אבל היכן שהם מתקיימים הם מביאים איתם חומרי הזנה שמקיימים עושר של בעלי חיים, בעיקר כאלו הניזונים מסינון חלקיקים ממימי הים. כאלו הן חבצלות הים, קרובות של כוכבי הים וקפודי הים, שנוהגות לשבת בערב ובליל על ראש אלמוג ולפרוס מניפת סינון הלוכדת חלקיקי מזון המוסעים עם הזרם.

הדשא של השכנים

אחד הנופים שמאפיינים את הנוף התת-ימי הירדני הם כרי עשב הים. עשב הים אינו מצע של אצות אלא עשב של ממש, המשתייך לצמחים העילאיים שחיים ביבשה. במהלך האבולוציה הפך העשב הזה למותאם לחיים במים מלוחים ו"חזר" בחזרה לתוך הים. מסלול דומה לזה עברו היונקים הימיים (דולפינים וליוויתנים) במהלך האבולוציה, שהרי הם יונקים שחיו ביבשה ועברו התאמות לחיים בים. בחופי אילת ניתן למצוא כרי עשב כאלו במקומות רבים, אבל הם כאין וכאפס לעומת האחו הירדני הנרחב. בית הגידול הזה צופן בחובו חברת בעלי חיים שונה מעט מזו של שונית האלמוגים, למרות הסמיכות ביניהם. מקומות המסתור מעטים ועל הדיירים להסוות עצמם היטב, או לסמוך על צורות אחרות של הגנה. כך האבובונים, קרובי משפחתם של סוסוני הים, שנראים כנחשים זעירים המוסווים מתחת ובינות לעשב. על פני כר העשב משוטטות מורנות לבנות מהמין ניבן אפור, מחפשות את המסתווים שבעשב בעזרת חוש הריח המפותח שלהן.

הטנק בחצר המלך

על אחד מכרי העשב הגדולים האלו יושב עוד אחד מהגימיקים התת ימיים מבית היוצר של המלך עבדאללה: הפעם מדובר בטנק, או יותר נכון משוריין נ"מ שהוטבע במכוון כדי להוות אתר צלילה ביזארי ותמוה. ניצב על שרשראות הברזל, כאילו חונה על גבעה של עשב, הטנק נראה ממש כאילו נסע את כל הדרך למצולות ולא הוטבע במבצע מסובך. בין שרשראות הברזל התמקמה מורנה גדולה, ובמבנה הצריח חבורת זהרונים מוצאת מפלט מקרני השמש. קנה הכפול מכוון אל הריף הקרוב, מראה את הדרך – ספק מקרה ספק תכנון מכוון. על העשב שסביב מטיילים לאיטם מלפפוני ים שחורים ומגושמים וחלזונות גדולים וגבוהי קונכייה. אין ספק שזהו אתר צלילה ייחודי ומשעשע משהו, שיוצר נוף תת-ימי קצת חריג לאזור.

אכן, מגוון שם, בממלכת ירדן – מיכלית טבועה, קירות אלמוגים, כרי עשב נרחבים וטנק נגד מטוסים בעומק 6 מטר. לא תמצאו כאן את הנופים התת ימיים המרשימים בעולם אבל יש הרבה מה לראות בממלכת ירדן מתחת למים והרבה מה לגלות בעיר השכנה שחולקת איתנו את קצה המפרץ.

אפשר לשלב

אמנם אתרי הצלילה בעקבה הן בהחלט סיבה מספקת כדי לבקר בה, ואף יותר מיום אחד, אבל שווה לנצל את הביקור כדי לטייל קצת מסביב. מרחק של שעתיים נסיעה בלבד מעקבה שוכנת העיר הנבטית האגדית פטרה, בת אלפיים השנה, החצובה בסלע הורוד המאפיין את המדבר הירדני. זה ביקור המזכיר סצנה מסרטי אינדיאנה ג'ונס, בין מקדשים עתיקים וחדרי אוצרות כמוסים, שיכול בהחלט להדחס ביום אחד.
למי שמחפש משהו קרוב יותר, ואדי רם נמצא במרחק של שעה בלבד מהעיר ויכול להיות אפילו יעד לביקור של אחר-צהריים אחד בלבד. יוצאים לטיול ג'יפים או טיול רגלי במדבר המגוון הזה שעם קצת דמיון יכול להזכיר נוף טיפוסי מהמאדים והכי חשוב – תצפית בשקיעה מרהיבה ומיוחדת מעל מדבר אדום.