כמו בפעם הראשונה…
יום שבת בבוקר, חוף קיסוסקי.
פעם, זה לא היה אתר צלילה. פעם היתה כאן מסעדה תת-ימית מוזנחת וחוף של אטרקציות ימיות (למי שעבורו סירת פדלים מתפרקת או בננה ענקית שתנער אותך מעליה בסיבוב הראשון עדיין נחשבים "אטרקציה"). אבל מאז שמרקו התחיל לבקר באזור לעיתים תכופות, או יותר נכון מאז שחברי פורום צלילה של תפוז גילו שמרקו התחיל לבקר באזור לעיתים תכופות, המקום כמרקחה. לא כמרקחה שרוקחים בה, אלא מרקחה שצוללים בה, ומקווים לפגוש את מרקו.
מרקו הוא דולפין, ואחד החביבים שיצא לי לפגוש בהם. הוא הגיע לחופי מפרץ אילת לפני אי-אלו חודשים, אבל לאחרונה פוגשים בו יותר ויותר שחיינים וצוללים בקרבת החופים הצפוניים של העיר אילת. כמו שתוכלו לקרוא כאן, ככל הנראה שהוא גורש מהלהקה שלו בגיל מוקדם יחסית, אולי מפני שאמו מתה.
כאמור, אתמול בבוקר (יום שבת), התארגנתי לצלילה ביחד עם דני וינברג (ביקו) וחביאר (חי-בר). לפנינו נכנסה קבוצה של כ-8 צוללים, ובעוד אנחנו מחכים שיתרחקו מעט, כדי שלא נהיה צמודים אליהם, יצאה חבורת צוללים מהמים ודיווחו לנו שמרקו ליווה אותם ממש עד לחוף. ואכן, עוד בטרם שקענו, כבר ראינו שהחמודון הזה משתעשע עם הצוללים במים רדודים שמתחת למסעדה התת-ימית. הצטרפנו לחגיגה. בלי לגעת, אבל עם הרבה להתקרב (בעיקר מצידו). עשרים דקות של משחק עם דולפין שלא נמאס לו מאיתנו, עד שנמאס לו מאיתנו והוא המשיך בדרכו. אנחנו המשכנו ל"שונית הברזל" – הרכבים האמפיביים והפירמידה של דובק שהוטבעו בצפון המפרץ.
לשחק עם דולפין זה תמיד חוויה, ולא משנה כמה פעמים אזכה לכך, זה תמיד יהיה לי לעונג. כמו בפעם הראשונה.
3 תגובות
-
יוני 29, 2008
איזו נקניקייה אפורה וחמודה!!! :)
